אז ככה בקצרה שואלת על בעלי ואתן קצת רקע אנחנו נשואים שנתיים עם ילד ועוד אחד בדרך בעבר בעלי סבל מהתפרצויות זעם (לפני שהכרנו ) בוא נגיד שהוא לא עבר ילדות ונערות רגילים לא עשה צבא היה ילד מאד בעייתי ההורים שלו אנשים טובים ופשוטים חלילה לא בית הרוס
ברוך ה בשנים האחרונות הוא שינה כיוון ותפס את עצמו ו עובד על עצמו הוא מודע גם להתנהגות שלו מאז שהתחתנו הוא מנסה יותר לעבוד על עצמו וברוך ה׳ ההתקפים שלו הלכו ופחתו ( חשוב לציין לא מדובר באלימות פיזית התקפים של קללות והבן אדם פשוט ננעל בכעס שלו אי אפשר לדבר איתו בהגיון )
בעלי אדם מאד חכם סוג של פסיכולוג של עצמו יש לו רמת מודעות גבוהה והוא משתף אותי בדברים שהוא מרגיש ובתהליך שלו כדי שאני אעזור לו ואהיה חלק מהתהליך
חשוב לציין הוא משתמש בקנאביס רפואי עם מרשם כבר שנים וזה כנראה עוזר לרגיעה שלו
עכשיו לאחר הרקע אני מגיעה לענין בשנה. האחרונה אני מתעוררת בלילה ושומעת אותו סוג של בוכה מיבב זה מתוך שינה קורה לו
כמו ילד קטן שמפחד מממשהו ובוכה זה כבר קרה איזה 10 פעמים ואפילו יותר אני כבר לא סופרת
כמה שאלות מימה מגיע דבר כזה האם זה סוג של טראומה שהוא חווה בעבר וזה חלק מ השלכות ?
והאם לדבר איתו על זה ?או להתעלם
אציין עוד דבר לא יודעת אם זה קשור יש לו כעס מאד גדול על אמא שלו הוא והרגשה שקיבלתי שכאילו היא לא היתה שם רגשית/פיזית בשבילו כשהוא היה צריך אותה
שלום לך,
ציינת שבעבר היו לו התקפי זעם, שטיפל בהם ומיתן אותם. אינני יודע כיצד טיפל באותם התקפי זעם. האם ניסה בטיפול לרדת לשורשי הזעם? להבין מה גורם להם? להתפייס עם אותם אירועי העבר שאולי עוררו בו כעס? או שהוא למד טכניקה של להרגיע מעל פני השטח את הביטוי של הכעס הפנימי שלו, ולמתן את התפרצויות הזעם?
בעת השינה והחלום, אנחנו ניגשים אל כל מה שהדחקנו במהלך היום. במהלך השנים. ומאחר ואין לזה ביטוי בצורת התפרצויות הזעם, ייתכן וזה עולה תוך שינה. והפעם עולה מה שמסתתר מאחורי הזעם: העצב והפחד.
עם כל הכבוד לחוכמתו של בעלך, ואיני מטיל בכך ספק, הוא מודע רק למה שהוא מודע. לדברים שאינו מודע, אין הוא יודע שאינו מודע. כך ששווה לספר לו על תופעת הבכי, ואולי אף להראות לו את פנייתך אלי ואת תשובתי, ולהפציר בו שילך לפסיכולוג לבירור העניין. ולא להסתפק בטכניקה של כיבוש הכעסים.