חוסר שקט בעקבות המלחמה

שלום לך,

מכלול התסמינים שאת מזכירה מלמדים כי זוהי תגובה חרדתית. תגובה של האדם המאוים. ומצד שני את מסבירה לי ולעצמך, שאין שום סיבה הגיונית להיותך חרדה. כי את גרה הרחק מהקרבות, וילדייך אינם בצבא (עדיין לא? כבר לא?). ואת שואלת מדוע אם כן את חשה כך. אין הגיון בכך.

וזו התחלת התשובה. הקשר בין חרדה להיגיון אינו חזק. החרדה הינה אירוע פנימי נפשי, ואחרי שנוצרת בפנים, נוטים בני האדם, לחפש אירוע חיצוני שיסביר למה היא התעוררה. אלא שהאירוע החיצוני לא מחולל את החרדה.

מה קרה בשבעה באוקטובר? מלבד המעשים הזוועתיים שאנשים הנושאים את שם האל לשווא, ובשמו, כביכול רוצחים, אונסים וחוטפים, התחולל כאן שבר תפיסתי עמוק.

עד כה האמנו שבני האדם באשר הם, טובים מיסודם. כולם רוצים לחיות ואם אפשר, ברווחה. והנה אירועי אוקטובר ערערו את תפיסת העולם הבסיסית של רובנו. וברגע שהשקפת העולם האישית של מישהו מתערערת, הוא יחוש חרדה כללית. מועקה מרחפת עליו.