ביתי 28 חזרה לגור אצלנו לאחר פרידה מבן זוגה (3 שנים היו יחד) היא כמעט ולא נמצאת בבית, איך שמגיעה מהעבודה הולכת לחברות, עסוקה בעיקר "בקניות" , אין לה שום נושא שמעניין אותה, בימי שישי היא קמה מאוחר ולוקחת את הזמן , כשאני מבקשת ממנה משהו היא עושה לפי הזמן שלה וסדרי העדיפות. מה גם שבדרך כלל היא בבוקר הולכת לפגוש חברות, אני לא אמא נודניקית ובהחלט נותנת לה את הספייס שלה, הרי היא עצמאית ובגיל שהיא לא "תחתיי" יחד עם זאת אני מצפה שבגילה תראה קצת יותר אחריות ואכפתיות בבית. חשוב לי לציין שמאז שהייתה קטנה התנהגה כך, היא מקסימה, טובת לב ונהדרת ואני לא רוצה לגרום לה שלא יהיה לה טוב אצלנו, מה לעשות איך לפנות אליה בעניין עזרה בבית ובנוסף איך לשקף לה את כל העניין של ההסתובביות, הקניות ושבעצם אין לה את עצמה והרצונות שלה?
top of page
ד"ר יעקב ברמץ - פסיכולוג
אתם מוזמנים להתייעץ בנושאים כמו : זוגיות, הורות, עבודה, מערכות יחסים, תחושת משמעות, דיכאון, חרדה, היפנוזה וכל נושא אחר שמטריד אתכם.
חשוב לציין שאין להתייחס לתשובות כאל טיפול פסיכולוגי אלא כמקום לקבלת תמיכה והכוונה.
bottom of page
שלום לך,
מאד העציב אותי לקרוא שלאחר שלוש שנים של זוגיות, היא נפרדה מבן זוגה. אני מניח שבאותה הזדמנות, היא גם נפרדה מהחלום שהיה לה לגבי הזוגיות אתו. יש מקום להניח שבגילה, 28, מתחיל לקנן בה פחד לגבי הזמן ש"בזבזה" על בן הזוג, בדרך להקמת משפחה.
את מתארת את חוסר היזימה שלה והשתתפותה במטלות הבית. הייתכן שהיא עדיין בשלבי אבל ראשוניים? שכרגע היא עדיין צריכה להתאושש?