לפני כחודשיים התחלתי טיפול פסיכולוגי אצל גבר בעקבות נסיבות לא נעימות שנקלעתי אליהן. כרגע, אני נמצאת במצב מאוד מביך. בפגישה האחרונה שלי איתו מצאתי את עצמי מתגלגלת מצחוק רק בגלל שהוא לבש חולצה בצבע של הכורסא עליה הוא ישב. התחלתי לנתח את עצמי במהלך סוף השבוע כי הרגשתי רע כלפי זה שצחקתי עליו והבנתי כי זה בעצם נעשה בגלל שראיתי אותו כ"מושלם", והוא שבר לי את הקו מחשבה הזה ועשה משהו בלי להתכוון שטותי. לאט לאט אני מבינה שבעצם התאהבתי בו ואני מרגישה עם זה לא בנוח. אני עדיין לא מצליחה להבין אם מדובר בהתאהבות של אישה לגבר או התאהבות כתחליף לאבא שלי שנפטר לפני הרבה שנים וכנראה שנשארו דברים לא פתורים. לא נעים לי להגיד לו את זה או לדבר איתו על הנושא.אני מרגישה צורך לדבר איתו ואני נלחמת עם עצמי לא לשלוח לו SMS בשביל "לגנוב" עוד דקה מזמנו כהתייחסות אליי, כפי שאני עושה איתו בסוף כל פגישה. איך אני מתמודדת עם זה?
נילי
שלום לך,יש אנשים שכשהםנבוכים הם צוחקים ממבוכה לפעמים. את מבינה שאת מתאהבת בו. זה בהחלט מביך. הצחוק אולי נובע ממבוכה זו כמו שגם הרצון לשלוח סמס נובע מאותה התאהבות ולא כדי לגנוב דקה אלא כדי לחוש אותו גם כשאינך בפגישה.אנשים מתאהבים. נקודה. האם זה בגלל אביך? בגלל חולצתו? בגלל מושלמותו? אי אפשר לדעת וגם אינך צריכה להתעסק בזה. התחושה שלך היא מה שחשוב. השלב הזה מאד משמעותי וחשוב בטיפול. שתפי את הפסיכולוג בזה, למרות שזה מביך וקשה.