לפסיכולוג שלום. ברצוני לשאול שאלה שמטרידה אותי זמן רב. אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי מעל שנתיים. אני אישה בשנות השלושים לחיי, נשואה עם ילדים. מעולם לא חויתי קשר מיני לסבי. הבעיה שלי היא שהפסיכולוגית שלי, הריגוש בשיחות עמה, הרגש נחווה גם ' בין הרגליים' (סליחה, סליחה על צורת הביטוי הגסה). זה לא שאני 'מתחרמנת ' ממנה, אלא שאני מודעת גם למקום הזה שאולי מדגדג תוך כדי הריגוש של השיחות. אני לא יודעת אם בלא מודע שלי אולי אני לסבית, אבל זה מאד מטריד אותי. השבוע גם חשבתי עליה בזמן שקיימתי יחסי מין עם בעלי, חשבתי עליה כמקיימת עמי יחסי מין, דבר שתמיד ניסתי להדוף ולהרחיק בכוח, והשבוע, איך שהוא זרמתי עם זה.... האם אני לסבית? איך אפשר לדבר איתה על זה? האם בכלל צריך לדבר איתה על זה? כלומר זה יתן לי משהו בטיפול? גם ככה זה מאד מאד מביך, ביחוד שאני כרגע מאד מאד מבולבלת... תודה מראש אורחת
top of page
ד"ר יעקב ברמץ - פסיכולוג
אתם מוזמנים להתייעץ בנושאים כמו : זוגיות, הורות, עבודה, מערכות יחסים, תחושת משמעות, דיכאון, חרדה, היפנוזה וכל נושא אחר שמטריד אתכם.
חשוב לציין שאין להתייחס לתשובות כאל טיפול פסיכולוגי אלא כמקום לקבלת תמיכה והכוונה.
bottom of page
שלום לך,חלק מהטיפול הפסיכולוגי עובר דרך התקשרות חזקה למטפל שבאה לעיתים קרובות כהתאהבות. לפעמים ההתאהבות נושאת אופי מיני. וזה תואם הרבה פעמים את הקושי לאהוב שלא דרך ביטוי גופני. אולם בכל מקרה זה חלק מהטיפול. ומאחר וזה חלק מהטיפול יש מקום להעלותו בטיפול עצמו. מימוש הריגוש המיני, אסור בתכלית ואף עלול לגרום נזק למטופל. אבל בהחלט ראוי לדבר על כך.