תודה לכם, אליס וריקו. לא ציפיתי כאן שדרך האינטרנט תצליחו לתת לי זריקת עידוד....זה צריך לבוא מתוכי, ולא משום מקום אחר. אני פשוט מאוכזבת ומתוסכלת קצת ולא אוהבת את הלוזריות שנוצרה בי. תמיד הייתי פייטרית ונתתי הכל להצליח ופתאום כאילו נגמרו לי הכוחות והאמונה בעצמי.... אני מקווה שהמצב ישתפר בקרוב ובמיוחד בסמסטר ב' המפרך עוד יותר... תודה שני
top of page
ד"ר יעקב ברמץ - פסיכולוג
אתם מוזמנים להתייעץ בנושאים כמו : זוגיות, הורות, עבודה, מערכות יחסים, תחושת משמעות, דיכאון, חרדה, היפנוזה וכל נושא אחר שמטריד אתכם.
חשוב לציין שאין להתייחס לתשובות כאל טיפול פסיכולוגי אלא כמקום לקבלת תמיכה והכוונה.
bottom of page
שלום לך,ראשית, נדמה לי ששוחחנו באחד מימי השבוע בחדר הייעוץ. אמרי לי אם אני צודק. ואם כן, האם נעזרת ברעיונות שנתתי לך ואיך זה עבד?שנית, מאחר והשאלות והתשובות בפורום נקראים לא רק ע"י השואל, אתן גם כאן התייחסות לטובת הרוב הדומם. צדקה אליס וצדק ריקו. ישנן גורמים רבים החשודים, ובצדק, כאשמים בבעיות קשב וריכוז. אולם נראה ממכתבך, כי הקושי העיקרי שלך זהו הפחד מכישלון. נכון שהלימודים בתיכון שונים מהותית מהלימודים באוניברסיטה. ולכן אנשים שלא הצליחו בלימוד בביה"ס עשויים להצליח מאד באוניברסיטה. אולם אין זה אומר בהכרח שמי שהצליח בביה"ס התיכון לא יצליח באוניברסיטה. חלק ניכר מהכישורים ללמודי בית הספר מתאימים (עם קצת התאמה) ללימודי האוניברסיטה. אבל חלק לא. למשל, באוניברסיטה אין משמעות למחברות מסודרות ומקושטות. הסדר <strong>לא</strong> מעלה ציון. כך שאם את מקדישה אנרגיה לאסטרטגיית למידה (כמו הסדר במחברות) שלא רלוונטית, כדאי לשנותה. אבל אם האסטרטגיה (נניח הסדר במחברות) מסייעת לך, אין סיבה להפסיק. הפחד הוא שיש באוניברסיטה הרבה אנשים, ולרובם הגדול, בכלל לא מעניין מי את, מה את לומדת, כמה את מצליחה. האוניברסיטה יכולה להיות מקום מפחיד ומאיים. החוכמה היא להתגבר על הפחד ולהאמין בכוחך ואז יעלמו בעיות הקשב והריכוז.