שלום לכם אני אם לילדים ,הוריי מאוד מבוגרים וחולים יש לי אחות אחת ואנו לא מדברות מזה שנתיים רוב השנים לא הסתדרנו. אני מרגישה מאוד בודדה , אין לי קשר עם המשפחה המורחבת שלי למעט מפגשים בשמחות לעיתים רחוקות, כמעט ואין לי חברים הניכור והבדידות משפיעים עליי לרעה מאוד מאוד ובכך על ילדיי( בחגים ובחופשים אנחנו לבד וזה מאוד כואב לי) לבעלי משפחה חרדית לכן אנחנו מתראים לא הרבה ואני מרגישה איתם דיי זרות . ביתי הקטנה בת6וחצי ואני לא מצליחה להתחבר להורים של הבנות בגנה, חלקן הגדול סנוביות מאוד כלפיי ולא יוזמות איתי כל קשר על- אף שחלק ן בגילי ( 44) הן עושות טובה שהן מדברות אליי. מרבית הזמן אני בדיכאון בשל בדידותי במיוחד כואב לי על ילדיי המקסימים שהם רואים אותי כך ומושפעים ,כמו -כן מצב זה מאוד מרע על הזוגיות שלנו מה עליי לעשות כדי לרכוש חברים טובים ( עם ילדים כמו גלאייי ילדיי) וכיצת אוכל להיות שמחה סוף סוף בחיי?? עליי לציין שאיבדתי את אחי בצעירותי תודה מראש על תשובתכם החשובה לי מאוד
top of page
ד"ר יעקב ברמץ - פסיכולוג
אתם מוזמנים להתייעץ בנושאים כמו : זוגיות, הורות, עבודה, מערכות יחסים, תחושת משמעות, דיכאון, חרדה, היפנוזה וכל נושא אחר שמטריד אתכם.
חשוב לציין שאין להתייחס לתשובות כאל טיפול פסיכולוגי אלא כמקום לקבלת תמיכה והכוונה.
bottom of page
שלום לך,ציינת כי קשרייך עם משפחתך רופפת. ציינת כי קשרייך עם משפחת בעלך רופפת. ציינת כי אינך יוצרת קשרים עם הורי חברי ילדייך מהגן. בכל המקרים תלית את האשם בנסיבות או בזולת. חרדים, סנובים, לא הסתדנו, חולים...ייתכן וכדאי למצוא בתוכך את הקושי בלהיות עם הזולת. הקושי בנתינת אמון בזולת. אולי זה באמת קשור לתחושת האובדן על אחיך ז"ל. ייתכן ולא השלמת את האבל על לכתו, ומאז את מרגישה בפנים שהכל אבוד ואין טעם וכו'. ממקום שכזה באמת קשה לתת אמון בזולת. באמת קשה ליצור קשרים. ד"ר יעקב ברמץ - מנהל פורום פסיכולוגיה וייעוץ נפשי