לילה טוב בכורי בן 8 ילד חכם, אחראי ובוגר, למעשה איש קטן מיום שנולד. אחרי 4 שנים נולד לו אח ושנה לאחר מכן אח נוסף. מגיל 0 חווה עימי פרידות קשות מאוד, החל מהגן הראשון בו ביקר ועד היום בכיתה ב'. אנחנו מטפלים במרכז גוונים בטיפול באמנות ולמעט העובדה שהפרידות בבוקר לפני ביה"ס קלות, אין שיפור ביתר התחומים. חוגים - הוא לא ילך בלעדינו, חברים - אין מצב שילך (מוכן רק שיבואו אליו), אין לו שמחת חיים של ילדים אחרים גילו. הוא מוטרד רוב היום מדברים של מבוגרים - האם ציחצחנו לאחיו את השיניים, האם קבענו לאחיו הקטן תור לרופא, האם חגרנו חגורות בטיחות וכן הלאה.כואב לי ומייסר אותי שהוא חסר שמחת חיים ולא נותן לעצמו להנות ולשמוח. הוא כל כך רוצה לרצות אותי בכל דבר שהוא עושה עד שלעיתים הוא כלל לא עצמו. האם תוכל לייעץ או לעזור? אני מרגישה שאין לי את הכלים. האם אני צריכה ללכת לטיפול? אודה לתשובתך
top of page
ד"ר יעקב ברמץ - פסיכולוג
אתם מוזמנים להתייעץ בנושאים כמו : זוגיות, הורות, עבודה, מערכות יחסים, תחושת משמעות, דיכאון, חרדה, היפנוזה וכל נושא אחר שמטריד אתכם.
חשוב לציין שאין להתייחס לתשובות כאל טיפול פסיכולוגי אלא כמקום לקבלת תמיכה והכוונה.
bottom of page
שלום לך,ניסיתי לפענח ממככתבך, אם את חיה עם בן זוג והאם בן הזוג הוא אביו של הילד. ממכתבך עולים מסרים לכאן ולכאן. מצד אחד דיברת על פרידות קשות, ביקשת ייעוץ ואמרת שאין לך כלים - זה מרמז שאת הורה יחיד במשפחה חד הורית. מצד שני תיארת שלקחתם אותו לחוגים, לטיפול באומנות שזה בלשון רבים.האם הקושי לפענח הוא רק שלי? או שאולי גם בבית העניינים לא ברורים? כי הסימנים שהילד מראה שלוקח אחריות על אחיו הקטן, מרמזים אולי כי חש לא בטוח בהגנתך או הגנתכם. אם אכן את הורה יחיד, אולי טרם עשה הילד עיבוד של הפרידה. ואם אתם זוג הורים, נראה שהילד (ואולי גם את) חווים את הזוגיות שלכם כנפרדת או בסכנת פרידה.