שלום יעקב רציתי להתייעץ איתך לגבי משהו שעובר עליי ולא כ"כ ברור לי ואני גם לא כ"כ מצליחה לצאת ממנו. אני לא מצליחה להתמודד עם דברים. יש לי נטיה להתחיל קשרים ולהפסיק אותם באמצע ....אני לא יודעת מה קורה שם בדיוק.כשאני מגלה שזה ניהיה אינטימי מידי אני פשוט חוטפת חרדה ובורחת.זה פשוט קורה לי כל הזמן בלי שום שליטה.כל פעם שאני מנסה להתחיל קשר אני קוטעת אותו באמצע נעלמת ואפילו לא מסבירה למה.אני לא מצליחה להתמודד עם זה באותו הרגע ומה שקורה זה שיש לי תגובה אינסטנקטיבית שלא בשליטה.וככה בכל תחום אחר בחיים ...זה חוזר על עצמו ומכשיל אותי.אני מרגישה שאני לא מצליחה לעשות שום דבר. אני מודעת לזה שיש לי את הבעיה הזאת ואני גם רוצה לשנות אותה ולכן גם פניתי לטיפול אבל גם בטיפול זה חוזר על עצמו ושוב אני מוצאת את עצמי חסרת אונים ומנסה לברוח הייתי תקופה ארוכה בטיפול ואז הרגשתי שאני סובבת סביב עצמי כי אני לא נותת לאף אחד להתקרב אליי ואני מאוד אטומה ומרגישה צורך להתגונן כל הזמן... הרגשתי באיזשהו שלב שזה כבר לא עוזר אז הפסקתי את הטיפול. הייתי מתוסכלת ומאוכזבת מעצמי ומהמטפלת. עשיתי הפסקה די ארוכה הייתי צריכה לחשוב קצת מה אני עושה. ראיתי שלבד אני לא מצליחה להתגבר על הבעיה ושהבעיה ממשיכה החלטתי שאני לא מסוגלת להמשיך ככה החלטתי שאני נותת לזה עוד צאנס.פניתי שוב לטיפול.מרצון.אבל שוב אני כל פעם מנסה לברוח....לא להתמיד עם הטיפול התרופתי והפגישות לבדוק גבולות כל הזמן לבדוק את המטפל ...אני די בדילמה עם עצמי כי מצד אחד אני רוצה לשנות דברים ואני מגיעה לטיפול כי אני לא מוכנה לוותר ולהכנע למה שקורה לי כי זה די משבש לי את החיים אבל מצד שני יש בי התנגדות שאני לא מצליחה לשלוט בה.אני מרגישה שאני כל פעם נכשלת מחדש...וזה מתסכל ונותת לעצמי סיבות למה לא.ואז אני מוצאת עצמי נשארת עם הבעיה ולא עושה כלום וסתם מבזבזת אנרגיות. לצערי זה לא נגמר רק בבעיה הזאת ויש לי עןד בעיות של חרדה וכו שגם אותם קשה לי לפתור כי אני בורחת כל הזמן.דיברתי עם הפסיכולוג שלי על זה ואני לא יודעת מה עוד אפשר לעשות.בסה"כ הוא לא יכול להכריח אותי להשאר בטיפול אבל אני גם לא רוצה לגרום לעצמי לעזוב או להשאר סתם בלי לעשות כלום (כי אני כל הזמן מנסה לברוח) איך לשלוט בהתנגדות הזאת ולתת לעצמי לצאת מהמעגל הנוראי הזה בטיפול ובחיים עצמם? אני מאמינה שברגע שאני אתמודד עם זה בטיפול גם בחיים יהיה לי יותר אומץ...אבל אני לא יודעת מה לעשות.איך לגרום לעצמי לא לוותר ולברוח ?אני מרגישה שהמטפל שלי כבר לא יודע מה לעשות איתי
top of page
ד"ר יעקב ברמץ - פסיכולוג
אתם מוזמנים להתייעץ בנושאים כמו : זוגיות, הורות, עבודה, מערכות יחסים, תחושת משמעות, דיכאון, חרדה, היפנוזה וכל נושא אחר שמטריד אתכם.
חשוב לציין שאין להתייחס לתשובות כאל טיפול פסיכולוגי אלא כמקום לקבלת תמיכה והכוונה.
bottom of page
שלום לך,הסגירות, בדיקת הגבולות, הבריחה מקשרים, הבריחה מהטיפול, ההתנגדות לטיפול, הפניה (כאן) לפסיכולוג אחר שזו התנגדות לטיפול, הפחד מאינטימיות והחרדה, כולן זו בעיה אחת מרכזית.הקושי בהיות עם הזולת. האדם לומד להתקיים ליד הזולת. הזולת האחר המשמעותי הוא כמובן אמא. אליה מוביל שביל החלב. גם החלב שבשדיה וגם שביל החלב שהיא עבור הילד כל היקום. אם התרחש כשל בשלב הזה בקשר עם האמא מכל סיבה שהיא (אמא נפטרה, אמא חולה, אמא נרקיסיסטית, הורים גרושים וכו') נוצר קושי בלפתח גבולות "אני" פנימיים ובשל כך מפחדים מיצירת קשר אפילו עם פסיכולוג, שמא האחר ירמוס את הזהות שלי בכח אישיותו ורצונותיו.לכן עלייך, לאזור אומץ, ולהזכיר לעצמך שעלייך להחזיק בטיפול ויהי מה. שום הסבר כמו "לא עוזר לי" כמו "יקר" או הסבר אחר לא מתקבל. רק אומץ ואחיזה עיוורת בטיפול.