לפני 5 חודשים התחלתי קשר. התחלנו חזק מאוד ועם הרגשה של "זה בטוח זה, כאן אנחנו נשארים". עכשיו אנחנו ניצבים בפני החלטה אם להמשיך או לוותר. אני אדם שזקוק להמון המון חום ותחושה של ביטחון. הוא אדם שזקוק להמון מרחב. נכון שזה באופן כללי ככה אצל גברים ונשים אבל אצלנו זה אפילו מוקצן יותר- הוא בא מבית של אבא מכה, אני באתי מבית שהאבא פשוט לא נוכח בו. קשה לו לתת לי את החום שאני צריכה, וכשאני "דורשת" זה רק מלחיץ אותו ומרחיק אותו יותר ואז הוא נעשה קר וקשה ולא גמיש בכלל. עם כל זה הקשר הרגשי והרצון להיות ביחד מאוד חזק אצל שנינו, יש לנו תחושה של הבנה עמוקה של האחר. ושנינו מסרבים להרים ידים. השאלה אם יש לזה סיכוי? או שאנחנו סתם מושכים את זה כמו מסטיק עד שזה ידעך לגמרי ואפילו הזכרון הטוב לא ישאר? ואם יש אז איך? ובסך הכל אפשר למצוא מישהי אחרת שתצטרך פחות חום או לא תבהל כ"כ כשהוא מתקרר, ואפשר למצוא מישהו אחר שלא יהיה לו קשה כ"כ להעניק את זה. ובכל זאת אנחנו רוצים שזה יהיה זה. מה עושים?
top of page
ד"ר יעקב ברמץ - פסיכולוג
אתם מוזמנים להתייעץ בנושאים כמו : זוגיות, הורות, עבודה, מערכות יחסים, תחושת משמעות, דיכאון, חרדה, היפנוזה וכל נושא אחר שמטריד אתכם.
חשוב לציין שאין להתייחס לתשובות כאל טיפול פסיכולוגי אלא כמקום לקבלת תמיכה והכוונה.
bottom of page
שלום לך,אולי אותה אישה תוכל למצוא גבר שיודע יותר להביע חום ורגשות ואולי אותו גבר יוכל למצוא אישה הזקוקה פחות ליציבות ונוכחות. ואולי אותה אישה אחרת יהיו בה תכונות אחרות לא נוחות ואפשר אולי למצוא אישה שלישית בלעדי התכונות הלא נוחות. ואולי אותו גבר היודע להעניק חום יהיו בו תכונות לא נוחות אחרות ואולי אפשר למצוא גבר שלישי בלעדי אותן תכונות. ואין לדבר סוף.במקום לאסוף תכונות שמפריעות ותכונות רצויות, אפשר לנסות לארגן את עצמך לקראת החיים בצוותא עם בן הזוג שלך. הכנה לזוגיות מאפשרת לחיות בזוגיות. אי הכנה ולפחות אי מוכנות לא תאפשר לחיות בזוגיות אפילו עם כל התכונות של בן או בת הזוג רצויים.שווה להשקיע בזוגיות קיימת שאת מעידה עליה שיש בה אהבה וקשר חזק מאשר לחפש משהו אחר שבמילא תצטרכי להשקיע בו את אותה השקעה.