נעה בת שנתיים וחודש. מזה כמה שבועות כל שניים שלושה לילות היא מתעוררת באמצע הלילה נעמדת במיטתה (עדיין מיטת תינוק)ומתחילה לבכות. כשאני ניגשת אליה אני מבקשת ממנה לחזור לישון והיא ממשיכה לצרוח: היא רוצה שאקח אותה אלינו למיטה!!! אני שואלת אותה מה קרה? ואם היא רוצה שאביא לה משהו? והיא ממשיכה לצרוח שאני אקח אותה! כשאני מצליחה לשכנע אותה סוף סוף לפחות לשכב חזרה היא דורשת שאשב לידה. וכך עשיתי אתמול...ישבתי 5דק' 10דק' 15 שעה והיא מצידה לא נרדמה וגם לא איפשרה לי ללכת (ואני....מתה לישון!!!) כל חייה הקפדתי (כי זה חשוב לי ולבעלי)שהיא תישן במיטתה ואנחנו בשלנו. כמובן ישנם מקרים יוצאי דופן כשהיא חולה אז כמובן שהבכי הזה מסתיים במיטתנו. לפני כמה זמן היא התחילה מחלה (ועוד לא ידעתי שהיא חולה...לא היה חום שהעיד על כך או כל סימן אחר..). היא חזרה על הסצינה הנ"ל ואני התעקשתי מאד מאד שהיא תשאר במיטה שלה. ההתעקשות שלי כללה לתת לה לבכות כשאני יוצאת ונכנסת אליה כל כמה דקות לחדר בשיכנועים, בכעס, בבקשות שהיא תחזור לישון. כל זה ארך כחצי שעה בערך...עד שנכנעתי ולקחתי אותה אלינו למיטה. במשך כמה ימים לאחר מכן המצפון לא הפסיק להציק לי מכיוון שראיתי שהיא חולה והבנתי שכל הסצינה הזו היתה בעצם קשורה למחלה! עכשיו כל פעם שהיא בוכה אני נכנעת מראש ולוקחת אותה אלינו למיטה מהפחד שאני לא יעולל למה מה שקרה בפעם הקודמת! עד בעצם אתמול שאמרתי די!!! אני רוצה שהיא תישן במיטה שלה!~ ובאמת שיכנעתי אותה שוב לשכב וישבתי לידה כפי שסיפרתי קודם וכשקמתי ללכת היא צרחה. לסיום: אחרי צרחות של כמה דקות שהיא לא הסכימה להרגע שעחדתי אותה ואמרתי לה שאם היא תלך לישון היא תקבל מחר בבוקר פרס! והפלא ופלא נעה הסכימה מיד והפסיקה לבכות והלכה לישון!!! האם זה נכון היה לשחד אותה? איך אדע אם היא סתם מתפנקת ורצה לבוא אלינו למיטה או שהיא מפתחת מחלה כלשהי?? אני כרגע בהריון חודש חמישי 0עוד לא סיפרתי לה על כך) ואני מתכוונת בעוד חודש וחצי בערך להעביר אותה למיטת נוער - מה יהיה אז??? היא תוכל לבוא אלי כל הזמן למיטה! אני חייבת לשים לזה סוף עכשיו אני יודעת שיצא לי מאד ארוך...אבל אני חייבת מכם עצה מה לעשות??? המון תודה רויטל
top of page
ד"ר יעקב ברמץ - פסיכולוג
אתם מוזמנים להתייעץ בנושאים כמו : זוגיות, הורות, עבודה, מערכות יחסים, תחושת משמעות, דיכאון, חרדה, היפנוזה וכל נושא אחר שמטריד אתכם.
חשוב לציין שאין להתייחס לתשובות כאל טיפול פסיכולוגי אלא כמקום לקבלת תמיכה והכוונה.
bottom of page
שלום לך, להורים תמיד יש רגשי אשמה. אולי לא עשו מספיק, אולי לא היו קשובים, אולי הזיקו, אולי לא נתנו מספיק וכו' וכו'. וטוב שכך. רגשי האשמה בהחלט דוחפים אותנו להיות הורים טובים יותר. את צודקת במאה אחוזים שאינך לוקחת אותה למיטתכם. ואם צריך לשבת לידה רבע שעה, אז לשבת, ולא לקחת אותה למיטה שלכם. אם הסיבה לכך הייתה שזה לא נוח לכם, עוד אפשר היה להתווכח על נכונות הגישה הזו. אולם המפסידה העיקרית מהליכה לישון במיטת ההורים זו נעה שלכם. אם ה"שוחד" מסייע לה לישון במיטה (ויש כאלה המגדילים לעשות ושמים צעצוע קטן של שקל או שניים מתחת לכר בכל לילה שנשארים במיטה) אז שיהיה זה. אנסח זאת כך: הנזק הנפשי שיגרם לה מלישון במיטת ההורים גדול לאין שיעור מהנזק שאת חוששת שיגרם לה מזה שמשחדים אותה. למשל, אם צריך לתת לה חיסון והיא מתנגדת, ברור לנו שלא יקרה כלום אם נבטיח מתנה (נבטיח ונקיים כמובן) לצורך השכנוע. לגבי ההריון, רצוי מאד שתשתפי אותה בעניין. אינך חייבת להתחיל בשיחה ישירה על הריונך והלידה הצפויה. ספר ילדים (אני נעזרתי בספרו של דוד גרוסמן: יש לי אח חדש, או משהו כזה) שיתחיל לטפטף את העניין לילדה ובהמשך בהדרגה לספר על הלידה הצפויה. חשוב להכינה גם לעובדה שייתכן ותהיו, את ובעלך עסוקים בטיפול בתינוק/ת, אך אין זה אומר שאינכם אוהבים אותה יותר וכו' וכו'. לגבי מיטת הנוער. חשוב לשים לה גבולות ולהבהיר לה שהיא לא באה למיטתכם כי יש סורגים במיטתה אלא כי אתם לא מרשים. תשקלו כבר עתה להעבירה למיטת נוער ואפילו לפרק ולהוציא מהחדר את מיטת התינוקות. ורק לאחר הלידה להרכיבה מחדש. כדי שהיא לא תחוש שהתינוק/ת גירש/ה אותה מהמקום שלה.