אהלן יעקב! קודם כל, תודה רבה על התגובה ועל נסיון הפירוש של חלומי. אני מודעת לכך כי יש בעיה בפרשנות חלומות ככה על רגל אחת. אבל תשובתי היא לא ולא... ממש הצלחת להפתיע אותי ואף להעביר בי צמרמורת כשהצעת אולי שמשפחתי היא זו שהרגה אותי...למרות שכשאני חושבת על כך, זה יכול היה להשתמע מן ההודעה שלי. אחרי הכל, המשפחה בחלום אכן לא מתייחסת אלי כשאני מתחננת שנספר למשטרה. בחלום יש גופות, שכחתי לציין זאת. יש שם גופה אפילו של מישהו שאני מכירה מהטלויזיה וקצת מהחיים הפרטיים (וזה תמוה בעיני לאללה!). התחושה בחלום היא שלמשפחה לא אכפת מכל ההרס שגרמנו מסביב ומזוועת ההרג. רק אותי זה זיעזע.. לגבי שני האנסים-לא, מעולם אבי לא הבריח אף בחור, כי אף פעם לא הבאתי אף אחד הביתה. אני רוצה לציין, שעניין האונס נובע מתפיסה שלי שכל הגברים רוצים אך ורק דבר אחד שמאוד קשה לי לתת...מהבחינה הזו, הנושא נמצא לא רק בתת מודע, אלא גם במודע. אבא שלי דווקא הציל אותי מן האנסים הרעים. אני רוצה לציין שזו לא הפעם הראשונה שאני חולמת על מוות. כב רחלמתי על גופה רקובה שמצאתי בביתי. מאוד מטריד אותי עניין החלומות האלימים האלה. אחרי חלום כזה, אני קמה בתחושה רעה מאוד, לא כמו אחרי חלום מנחם ו"מרפא". יש לך עוד רעיונות?? האם אני יכולה לספק לך עוד אינפורמציה שתתן כיוון לפתירת החלום? תודה... :) נינה
top of page
ד"ר יעקב ברמץ - פסיכולוג
אתם מוזמנים להתייעץ בנושאים כמו : זוגיות, הורות, עבודה, מערכות יחסים, תחושת משמעות, דיכאון, חרדה, היפנוזה וכל נושא אחר שמטריד אתכם.
חשוב לציין שאין להתייחס לתשובות כאל טיפול פסיכולוגי אלא כמקום לקבלת תמיכה והכוונה.
bottom of page
שלום לך, אכן כפי שציינתי, לנתח חלום של מישהו שלא מכירים, זה לא רציני. אולם, מתגובתך עם התוספות, נראה לי שיש חיזוק גדול לכוון המחשבה שהעליתי. את מדברת על חלומות אלימים מלאי הרס. וזה מה שמטריד אותך. אולם נראה לי שזה בדיוק מה שמצליח להסיח את דעתך. הגופות והדם (אולי) איש הטלויזיה המת, הם כולם מסווה לרצח שקט ותרבותי שלא נראה לך בכלל כהרג. מה קורה בבית אצלך? אין הרס? (זו לא את שציינת כי לא היה לך עד כה היכן לחגוג חגים?), הגופה המרקיבה בבית, זו לא מישהי שמרגישה כי חייה חסרי עתיד? כי לא מאפשרים לה ליצמוח? האנסים שבדלת, הם אנסים רק מעצם היותם גברים, כמו שציינת שהדבר היחיד שמעניין גברים הוא... כך שכל מחזר, כל גבר שפונה אלייך, הוא נצלן מיני סדרתי בשל היותו גבר. ואת אומרת שאביך לא גירש שום מחזר שלך. האומנם? כשאת כותבת: "מעולם אבי לא הבריח אף בחור, כי אף פעם לא הבאתי אף אחד הביתה...", האין זה תמוה? מדוע לא הבאת אף פעם גבר הביתה אם לא מתוך זה שידעת כי הוא אינו רצוי וכל מה שיש לו בראש זה לנצלך מינית? אל תטעי לחשוב שמדובר באלימות סנסנציונית. מדובר בהרג איטי שיטתי ושקט, שלך עצמך. של החלומות שלך. של היכולת שלך לצמוח... מה קורה באמת בחייך? האם את מרגישה שאת מנצלת את יכולותייך? האם את מרגישה קפואה? האם את מרגישה מנוונת? האם לא חשת בעבר או כיום שחוסמים את דרכך בבית? ושוב, אני מסתייג מכל מה שכתבתי, כי איני מכיר אותך, וייתכן ואני טועה....