לאמא שירה שלום רב, קראתי את כתבתך,וחשתי את כאבך ודאגתך הרבה לילדתך בת ה-15. אכן,בגיל זה מופיע לראשונה העלאת נושא ההתאבדות. כפי שציינת,הופיעו סימנים שונים להישתנות בתך,לאחר שהכירה חברה חדשה,והיא אף הודתה בפנייך ,שמצוקתה נובעת בשל לחץ חברתי שהוא. ידוע שבעייה חברתית ,הינה בין היתר,כעין זרז למחשבות התאבדותיות,ולשינויי התנהגות ומצבי -רוח אצל בני -נוער. התנהגות אובדנית מעידה על מצוקה שיש להתייחס אליה ברצינות . הטוב ביותר,לפנות לאיש מקצוע.אולם,אם בתך מסרבת בתוקף ,לפנות אליו,אמנה לך,כמה דרכים,בהן תוכלי לסייע לה: הביעי את נכונותך להקשיב,ודובבי אותה להיפתח.יכול להיות ,שאם תדבר ותיפרוק את שבליבה,תיפחת הסכנה או האיום. כדאי אפילו ללחוץ מעט,ולהביע את דאגתך ,האיכפתיות כלפיה. הדגישי את רגשותייך כלפיה,את החשיבות שיש לה בעינייך,ובעיני שאר משפחתה.כמו-כן,בטאי את סיבלך,באם חלילה,תיפגע בעצמה. אזכרי לה את הצדדים החיוביים בה.ציינת שהינה מצליחה,פעילה בצופים,מוקפת במחזרים. הדגישי בפניה,כי מצב זה זמני,וכי הכל ישוב לאיתנו.הביעי אופטימיות. דברי על פתרונות ואופציות שונות,שניתן בעזרתן,לפתור את מצוקתה. *וכן,כן,היעזרי בחברים ,שידברו על ליבה,יתמכו בה ,יקיפו אותה,ויניאו אותה מכל מחשבת שרך ,הקשורה בנושא זה. וייתכן,שאם תציעי לה ,בילוי שהוא עימך,תוכלי לנסות לדובבה ,לשפוך את המועקה שבנפשה. כולי תיקווה,שביתך תתגבר על המצוקה ,בה היא שרוייה במהרה,ואני אופטימית . בברכה, לורן
top of page
ד"ר יעקב ברמץ - פסיכולוג
אתם מוזמנים להתייעץ בנושאים כמו : זוגיות, הורות, עבודה, מערכות יחסים, תחושת משמעות, דיכאון, חרדה, היפנוזה וכל נושא אחר שמטריד אתכם.
חשוב לציין שאין להתייחס לתשובות כאל טיפול פסיכולוגי אלא כמקום לקבלת תמיכה והכוונה.
bottom of page
שלום לך, דאגתך במקומה. הירידה בלימודים בחברה ובצופים וכן מחשבות או דיבורים על אובדנות, הינם פעמון אזעקה מחריש אוזניים. אל תתפתי להאמין לה שהמחשבות עברו. יתכן ועבר לה, אולם גם אם לא, והיא הייתה רוצה שירדו ממנה, היא הייתה אומרת שעבר לה. תשגיחי היטב ותבדקי אם היא מסתגרת בחדרה, מתבודדת, נמשכת ההדרדרות בלימודים. והכי חשוב, יעלה כמה שיעלה, טוסי איתה לטיפול. אני בטוח שאם היא הייתה מסרבת לקחת חיסון נגד כלבת אחרי שננשכה או זריקת טטנוס אחרי שנפצעה ממסמר חלוד, היית מוצאת דרך לשכנעה. אז תמצאי גם במקרה הזה.