כאשר אני פוגשת במצבים קשים אכזבה ופגיעה מזוגיות או דאגת יתר לשלום אחד מבני משפחתי כאשר המצב אצלו מדאיג ולא נורמטיבי , ובכלל כל פעם שאני עומדת מול קושי שמפגיש אותי עם רגשות קשים, אני חוטפת מעין זעזוע ונכנסת לחרדה פחד עמוק פנימי מלהתמודד וכמו שיש בי הרצון לברוח מפני הקושי ... כאילו שמבנה אישיותי בנוי רק לשמחות ולדברים טובים כי אז אני אנרגטית ושלווה, כל מה שאני צריכה לחוות בעוצמת כאב אני מרגישה מעין התמוטטות פנימית , רואה שחורות ונתקפת בפחד חזק שגורם לי לדכאון פנימי ולשנאה כלפי החיים , ובכלל כמו לחוסר אימון שאני אצליח ביצירת זוגיות אמיתית ובחוזק נפשי ושמירת האופטימיות למרות.... אינני יודעת כיצד מטפלים במצב שכזה? ולמה תגובותיי לקשיים רציניים מזעזעים אותי עד פחד כאילו ולא נורמטיבי רוצה תשובה ממך בבקשה
top of page
ד"ר יעקב ברמץ - פסיכולוג
אתם מוזמנים להתייעץ בנושאים כמו : זוגיות, הורות, עבודה, מערכות יחסים, תחושת משמעות, דיכאון, חרדה, היפנוזה וכל נושא אחר שמטריד אתכם.
חשוב לציין שאין להתייחס לתשובות כאל טיפול פסיכולוגי אלא כמקום לקבלת תמיכה והכוונה.
bottom of page
שלום לך,אין מי שאני מכיר שאוהב לסבול (הבדיחה אומרת שהפולניות אוהבות לסבול וסובלות כשהן נהנות. אבל זו בדיחה). וגם את לא. שאלתך אינה על כך שאת לא אוהבת לסבול אלא על כך שתגובותייך כה קיצוניות עד כדי אי רצון לחיות.אינני יודע מה בעברך גרם לכך, וכנראה שאירוע קשה בעבר היה כה מאיים קיומית וכה קשה שהכללת אותו על שאר האירועים הקשים. אולם מדברייך אני למד כיצד את מתמודדת עם זה. את רואה את הקושי מרחוק, עושה סיבוב פרסה והולכת למקום אחר. ובמילים אחרות משתדלת להימנע מכל דבר רע כי את חוששת שלא תצליחי לקום מזה.הבעיה בסגנון התמודדות זה שמתחילים להיגמר המקומות האחרים. ובמילים אחרות הרע והקשה שיש בעולם סוגרים עלייך וגורמים לך להימנע מיותר ויותר דברים.הפחד הוא כמו כלב בעל חוש ריח מפותח. הוא מריח את הפחד ממנו ומתמלא עיזוז וגבורה ותוקף. כלב שלא מפחדים ממנו לא יתקוף. אם תמשיכי להתחמק ממצבים שבהם עלולים להיות אירועים קשים ולא תתייצבי מולו בנחישות, הפחד ישיג אותך וישתקך.