שלום דר' אני מבקשת את עצתך בנוגע לאחותי - היא בת 34, נשואה + 3 ילדים קטנים. לפני כשנה, ואני מניחה שעקב לחץ נפשי ובעל לא מבין, היה לה התקף פסיכוטי - היא רבה עם בעלה, החלה לצעוק ולבכות, ורעדה - לדבריו של בעלה. כשהגעתי לראות אותה שמתי לב שהיא הוזה. אציין שאבי סובל מסכיזופרניה מאז היותו נער. בעלה של אחותי סרב לקחת אותה לפסיכיאטר, הוא השתתף במפגשי סיינטולוגיה וטען כי הם טוענים שהיא סכיזופרנית אך הם מוקיעים את מוסד הפסיכיאטריה ואף הסכים עימם. הוא לקח את אחותי ל"טיפול" סייטולוגי משותף והאמין שרק זה יעזור. מצבה של אחותי השתפר מעט בעקבות כך שהם גרמו לבעלה להבין אותה יותר ולחיי זוגיות טובים יותר. בכל אופן, מאז היא עדיין מתנהגת באופן מוזר - היא חשדנית, יש לה הזיות שאנשים מדברים עליה. תקופה ארוכה היא דיברה על "דברים שקורים" בכל הקשור לגן הילדים בו היו שני ילדיה, היא היתה בטוחה שמדברים עליה וזוממים מזימות עד שהחליפה גן וכעת היא פחות חשדנית בסביבה, אך עדיין לא נקייה מכך לגמרי. כמו כן, היא עדיין מדמיינת שהשכנים מדברים עליה ומשפחתה. אחותי אינה עובדת מתוך קושי עם הילדים, דבר שנותן לה זמן להתעמק עוד יותר במחשבות וחשדנות. בעלה גם טוען שאינה יכולה לעבוד כיוון שתריב עם כולם מתוך חשדנות. אני ממש דואגת לה ולא יודעת האם בעלה עושה נכון כאשר אינו מסכים שתראה רופא, הוא טוען שרק יסממו אותה ויעשו אותה אפטית, ומביא כדוגמא את אבי. הוא טוען שהוא זקוק לה ע"מ שתטפל בילדים ולא יכול להרשות שיקחו אותה לטיפול, מה גם שאינו מאמין בכך. ניסיתי לדבר איתה כבר מזמן - היא אינה מאמינה שהיא חולה ולא רוצה לראות רופא. כיום, מי שמסתכל מן הצד לא רואה שהיא חולה. מי שמכיר אותה ומדבר איתה רואה שיש לה הזיות שמדברים עליה ועל משפחתה. מה אתה אומר על כך ? מה הנזקים שעלולים להתפתח והאם חוסר טיפול עלול לדרדר את המצב ולגרום לה לסכיזופרניה קשה יותר ? האם טיפול יכול לעזור לה להחלים לחלוטין? או שטיפול תרופתי אכן יכול לפגוע בה ולדרדר את המצב ? איך אפשר לשכנע את בעלה העיקש ע"מ שיבין שצריך לטפל בה?
top of page
אתם מוזמנים להתייעץ בנושאים כמו : זוגיות, הורות, עבודה, מערכות יחסים, תחושת משמעות, דיכאון, חרדה, היפנוזה וכל נושא אחר שמטריד אתכם.
חשוב לציין שאין להתייחס לתשובות כאל טיפול פסיכולוגי אלא כמקום לקבלת תמיכה והכוונה.
bottom of page
שלום לך,הטיפול התרופתי בסכיזופרניה, הינו באמת טיפול לא פשוט. יש בהחלט מקום להוקיע את הממסד הפסיכיאטרי ותרופותיו. אלא שמוסד הסיינטולוגיה כדאי להוקיע הרבה יותר.אינני עורך תחרות הוקעות. אולם צריך לקבל גם פרופורציות. יש היסטוריה לא נחמדה לעולם הפסיכיאטריה. החל מכליאת חולי נפש, העלאתם לספינות שוטים וכלה במשטרים חשוכים שאישפזו את סולז'ניצין וחבריו. ויחד עם זאת, בעולם המערבי הדמוקרטי, פיתחו בשנות השישים של המאה הקודמת, סדרת תרופות חדשה, שהלכה והשתכללה ואינן תרופות לסימום החולה אולם אלו תרופות המאפשרות חיים נטולי סימפטומים קשים ומאפשרים תפקוד. התרופות משתכללות משנה לשנה ועיקר המאמץ כיום הוא בהורדת תופעות הלוואי.אכן, כפי שנאמר, ישנו מרכיב גנטי משמעותי במחלת הסכיזופרניה. אכן מחלתו של האב קשורה למחלתה. אכן הכדורים שקיבל האב היו מדור קודם ומסמם. ויחד עם זאת גן של המחלה יכול להישאר רדום ולא להתפרץ, בתנאים רגועים יותר. זה נכון לגבי הבעל הסבלני יותר ולגבי התפרצות של התקף נוסף אצל אחותך (אגב, כל התפרצות משאירה אחריה נזק ברור במוח שלא ניתן לשיקום ויש חשיבות רבה למניעת כל התקף). אולם צריך לחשוב גם על הילדים. של אחותך. מה יגרום להם התפרצות של התקף פסיכוטי או חיים בצל אמא סכיזופרנית?נראה לי שבהחלט צריך שתהיה התערבות ומעקב של הרפואה המערבית, ואף טיפול תרופתי כלשהו. כמו שאם חלילה היה מתגלה גידול סרטני, לא היית מקבלת דעה של מישהו מכת כזו או אחרת, שיש לטפל במקרה רק באמצעים אלטרנטיביים.