ביתי בת 27 יצאה לחו"ל לפני שנתיים עם בן זוגה לצורך לימודים. חשוב לי לציין שעזבה את הבית ללא התייעצות עם בחור שיצאה איתו 3 חודשים. לפני הנסיעה הגיע הבחור לביתנו וסיפר לנו שהוא דואג להכל מכוון שהוא אזרח במדינה שאליה טסו הלימודים יהיו חינם ויקבלו דירה וסיוע כלכלי. על פניו נשמע נחמד אך העדפנו שתמשיך את לימודיה בארץ (נרשמה כאן). בכל זאת היא נסעה אחרי שבוע בערך פנתה אליי בבקשה שהעבר לחשבון הבנק שלו סכום שהיה לה בחיסכון בחשבון בארץ 5000 שח. מאוד לא הייתי בעד כי עדיין היא לא יודעת מה קורה איתה שם. מאז הבחור כועס עלינו ולא רוצה שום קשר איתנו. לא היינו עוזרים לה כלכלית ומבחינתה בקושי הייתה מתקשרת איתנו. לפני כשנה בערך הגענו איתה להסדר שנשלח לה סכום חודשי קבוע מכוון שהיא אמרה שהם חיים שם בדלות וחיים מלחם ומרגרינה(לפני זה היא אמרה שלא חסר דבר).פתאום התברר שהלימודים לא ממש חינם הדירה והסיוע הם רק הלוואה ובעצם היה משתלם ללמוד באץ ולא לטוס. ניסנו לדבר איתה אין עם מי לדבר! מהסיוע החודשי פתאום באו עוד דרישות ממש דרישות מוחלטות וכוחניות לעזרה נוספת ושהינו אומרים שאין לנו היא הייתה אומרת שאנחנו משקרים וחובתנו לעזור לה כלכלית. בקיצור...לפני כחודשים ביקשה סיוע של 3000 שח לטענתה כדי לקחת הלוואה שאלתי מדוע והיא ענתה שעד היום בן זוגה דאג לפרנסה(מה שלא נכון כי אני שלחתי לה כסף) ועכשיו הגיע התור שלה לקחת אחריות ולפרנס אותו. הוא הגיע החודש לביקור בארץ היא נשארה שם לעבודכ\ כדי לפרנס. מאוד זעמתי ואמרתי לה שאני לא שולחת סכום כזה ומיד היא אימה עליי"אני לא אסלח לך כל החיים אם לא תעזרי לי ושתהיה זקנה אני לא יהיה לצדך" עוד משפטים כואבים. אני חצוייה איני יודעת כיצד לנהוג האם לעזור? לשלוח לה מה שהיא מבקשת? האם הבקשות האלו הן מציאותיות וחובתי כהורה? האם זה נורמלי שכרגע היא דואגת לפרנסת הבית מכרה את הנייד האישי שלה ב 80 שח כדי שיהיה לה כסף. אשמח לתשובה. ******לפני כמה חודשים הגיע לארץ בהפתעה קנתה כרטיס לכוון אחד ובה לכאן וביקה שאני יפקיד לבן זוגה את הכסף שאלתי מדוע לא קנתה הלוך ושוב כי זה הרבה יותר זול והיא ענתה שלא רצתה להיות מוגבלת בזמן. ***לפני הנסיעה שלהם הם הגיעו יחד לביתנו ורצו למכור רהיטים מחדר השינה שלה שבביתי כדי שיהיה להם כסף זה נורמלי?????
top of page
ד"ר יעקב ברמץ - פסיכולוג
אתם מוזמנים להתייעץ בנושאים כמו : זוגיות, הורות, עבודה, מערכות יחסים, תחושת משמעות, דיכאון, חרדה, היפנוזה וכל נושא אחר שמטריד אתכם.
חשוב לציין שאין להתייחס לתשובות כאל טיפול פסיכולוגי אלא כמקום לקבלת תמיכה והכוונה.
bottom of page
שלום לך,בכותרת שורה משירו הנפלא של אהוד בנאי. כן הוא בן 30 הילד.יש שני צדדים לשאלתך. מצד אחד גידול ילד היום שונה מהותית מפעם. בחברה הישנה, הכשרתו של ילד לחיים הייתה עד גיל עשר בערך. העבודות היו פשוטות וכל שעליו היה זה ללמוד את המיומנויות הבסיסיות של העבודה החקלאית, או העבודה בנגריה של אביו. בגיל 6 הילד כבר מכסה את הוצאותיו ובגיל עשר תורם לכלכלת החמולה. בחברה שלנו ההכשרה של אדם אורכת הרבה מאד זמן. עד גיל 30 ויותר. מצד אחד זה גרם למשפחות שלנו להיות קטנות יותר ומצד שני למשפחה בגדול משתלם שיהו בו חברים שרכשו השכלה רחבה. אם לא להורים אז לצאצאים.הצד השני של השאלה שלך מרמז על חשדנות. מה עושים בכסף? האם הכסף באמת מיועד ללימודים? מכירת רהיטים ומכירת טלפון נייד מלמד על צורך מיידי במזומן ומכירת חפץ הרבה מתחת למחירו, מזכיר התנהגות של נרקומנים. אינני אומר שזה המצב. אבל באמת אני יכול להבין מניין חששותייך צמחו.