היי,יש לי בעיה שאני מרגישה הרגשה כללית לא טובה יש לי כאבי ראש כרוניים ובחילות חוסר מצב רוח(לפעמים) מן אובסיביות לא ברורה ובקורתיות כלפי עצמי ועוד המון המון דברים....העניין הוא שאני כבר נמצאת אצל פסיכולוג והייתי גם מטופלת בעבר.לפעמים אחרי הפגישות שלנו אני מרגישה קצת יותר טוב ואז אחרי יום יומיים זה עובר אני גם נמצאת בטיפול תרופתי שהתחלתי אני מרגישה עם זה יותר טוב אבל אני עדיין חווה את תחושות הדאונים האלה מידי פעם ואת החוסר סיפוק מהחיים אני מרגישה רגשה לא ברורה ואני לא מאמינה שאני יצליח לצאת מהמצב הזה.אני מרגישה אבודה בחיים למרות שמאז נטילת התרופה קצת התייצבתי אבל עדיין זה לא מספיק.משהו חסר לי בחיים..... הפסיכולוג שלי מאוד מקצועי ואני רואה את זה אני יודעת שאולי אם נפגש יותר זה קצת יותר יעזור....אבל כלכלית יהיה לי קצת קשה וגם נפשית זה יהיה מאוד אינטנסיבי.לפעמים אני מרגישה שהכל זמני וכל מה שקורה יעזור רק לכרגע אח"כ זה עובר.אז אני גם בספק לגבי הטיפול גם כן.כי בסה"כ אנחנו נפגשים רק פעם בשבוע לשעה וזה קצר וכל שאר השבוע אני מתמודדת עם הכל לבד...ואני מרגישה שזה סתם . בכל מקרה אנילא יודעת כבר מה לעשות עם הטיפול עם החיים שלי עם כל המצב הזה???? אודה על עצתך
top of page
אתם מוזמנים להתייעץ בנושאים כמו : זוגיות, הורות, עבודה, מערכות יחסים, תחושת משמעות, דיכאון, חרדה, היפנוזה וכל נושא אחר שמטריד אתכם.
חשוב לציין שאין להתייחס לתשובות כאל טיפול פסיכולוגי אלא כמקום לקבלת תמיכה והכוונה.
bottom of page
שלום לך,כמאמר שיר הערש וברוחו, נאמר שאין טיפול עמוק בלי עצב. ואם את מרגישה שהפסיכולוג שלך הוא מקצועי, אל תתיאשי אם לא תראי מיד את ההקלה בנפשך המיוסרת ובגופך הדואב. תני לטיפול בקצב שלו לפעול. נכון שזו רק שעה בשבוע ובשאר 167 השעות בשבוע את לבד. אולם ככל שיעמיק הטיפול, תוכלי יותר ויותר להפנים לתוכך את הפסיכולוג ולהיות איתו במהלך השבוע, ותתרגלי לקצב הזה של הטיפול, כמו לקצב ליבך, ותלמדי לאהוב את הדממה שבין דפיקת לבלדפיקת לב.