שלום לך הפסיכולוג יעקב. ראשית, אני רוצה ממש להודות לך על תשובתך- זה בדיוק מה שרציתי לשמוע. פחדתי שתגידו לי להישאר שם ולחסוך כסף. שנית, ממש תודה על כך שזכרת, שבאמת דיברתי על כך פה בעבר: "אתה גדול, אתה גדול אתה גדול". שלישית, ברשותך, אבקש הסבר, למשהו שעדיין לא ממש ברור לי. אבקש הסבר למשפט שלך בתשובתך לי: "העצמאות שלך הרבה יותר חשובה לצורך בניית חיים, מציאת בן זוג, הקמת משפחה. מציאת עבודה וכו' וכו'". למה? אייך העצמאות שלי קשורה לכל זה? למה רק אחרי שאני אהייה ממש עצמאית, אני אוכל למצוא בן-זוג ולהקים משפחה. מצד אחד אני יודעת שאתה צודק, כי עובדה- שבגילי המופלג, אין לי עדיין את כל הדברים האלו. איזה תהליך מתרחש מבחינה פסיכולוגית, שמאפשר את ההתקדמות הזאת (בניית משפחה, מציאת בן- זוג..... וכו'). שלא מאפשר אותה שלא ממש עצמאיים ? אני לא כל-כך מבינה תודה רבה על ההתייחסות היפה, העזרה הוירטואלית הזאת, חודרת לכל החושים בגוף........ מחכה לתשובה נוספת- - ב ב ק ש ה לאסי. נ.ב- העניין עם הבאת הכלב, זה חיים ומוות. התחננתי, בכיתי, ביקשתי. כל-כך ביקשתי, איימתי שאני הולכת, ביקשתי, דיברתי, ניסיתי וניסיתי וניסיתי לשכנע. והוא לא מסכים- בשום אופן!!!הוא אמר שאם אני אביא כלב בלי רשותו, הוא יחליף לי את המנעולים בדירה ויזרוק לי את כל הדברים לחצר ולא ייתן לי לחזור. והוא התכוון!! תאמין, לי, אני מכירה אותו!
top of page
ד"ר יעקב ברמץ - פסיכולוג
אתם מוזמנים להתייעץ בנושאים כמו : זוגיות, הורות, עבודה, מערכות יחסים, תחושת משמעות, דיכאון, חרדה, היפנוזה וכל נושא אחר שמטריד אתכם.
חשוב לציין שאין להתייחס לתשובות כאל טיפול פסיכולוגי אלא כמקום לקבלת תמיכה והכוונה.
bottom of page
שלום לך, כדי לבנות חיים, האדם צריך לעמוד עם שתי רגליים על הקרקע. רגל אחת בחוץ ורגל אחת בבית, זה לא בסיס איתן. בזוגיות זה לא הולך כי אינך פנויה רגשית לקשר כל עוד את קשורה לאבא. בעבודה זה לא ילך כי לא יהא לך את האומץ להעז. ורק המעז מנצח. היציאה לעצמאות היא התבגרות והאומץ להעז. אין זה אומר בהכרח שחייבים להתנתק מהבית. ובהחלט יכולת לגור ביחידה שלך בחצרו של אביך ועדיין להיות עצמאית. אלא שעניין הכלב הבהיר לך ולי כי לא מדובר בחיים עצמאיים בוגרים.