לא מצליחה להחליט והמחשבות לא מרפות

שלום, אני בת 22. לפני שנתיים נפרדתי מחבר שלי אחרי שהיינו 4 שנים יחד. בשנתיים שחלפו- שנה אחת הייתי לבד (בהמון דייטים) ושנה אחת היה לי חבר (עד לפני 5 ימים). בחודשים האחרונים התחלתי לחוש צורך עז לדבר עם החבר הקודם (זה שהייתי איתו 4 שנים). אנחנו היינו בקשר מידי פעם, אבל רק בהתכתבות במסנג'ר, לא יותר מזה. כתבתי לו מעין מייל שמספר את כל מה שאני מרגישה כלפיו: אני מתגעגעת אליו, ואני יודעת שהוא אוהב אותי ברמות מאוד גבוהות (הוא תמיד אומר לי את זה), ואולי אנחנו צריכים להיות יחד כל החיים (את כל הדברים האלה גם הוא אומר לי בחזרה). בזמן שהתחלנו לדבר על כל זה (לפני כמה חודשים) גם לי וגם לו היו בני זוג תקופה של מעל חצי שנה, אבל בכל זאת, הרשינו לעצמנו להיות פתוחים עד הסוף ולהודות שהיה לנו משהו מיוחד, ושאולי אנחנו ה"אחד" וה"אחת" אחד של השניה. מאז אותן שיחות, אני לא מפסיקה לחשוב על אולי לחזור. הנסיבות הן כאלה: הוא בן 28, אני בת 22. בקרוב אני אמורה להתחיל לימודים בטכניון ואני עוזבת את המרכז, והוא עובד פה במרכז בתור מהנדס. מה שאומר שאם נחליט לחזור, הדבר כרוך בהמון סיכונים. הוא צריך לוותר על החברה שלו שהוא נמצא איתה היום שנה ואין לו סיבה אמיתי להפרד ממנה, טוב לו איתה, אבל אני ה"אחת" מבחינתו, הוא צריך לעזוב את העבודה ולעבור לגור איתי בחיפה (מהלך לא פשוט). הוא מוכן לעשות הכל, אבל רק בתנאי שאני אהיה משוכנעת שאני רוצה לחיות איתו את כל החיים או לפחות להלחם כדי שהקשר הזה יצליח. אני רוצה לנסות שוב, אבל אני לא מספיר משוכנעת. אני לא מספיק משוכנעת כדי להפוך ככה את כל העולם, ומצד שני, אני פוחדת לאבד אותו לתמיד, הוא בן 28, הוא בקשר כבר שנה ואם אני אחכה עוד איזה שנה יכול להיות שהוא כבר יהיה נשוי (הוא גם אומר את זה בעצמו), אז מצד אחד אני רוצה לקחת את הזמן ולהחליט רק כשאהיה משוכנעת, ומצד שני יש איזה שעון שמתקתק שמלחיץ אותי. המחשבות לא עוזבות אותי כבר חודשיים, ומפריעות לי ממש לאורח החיים, אני לא מצליחה להחליט, הלוואי שמישהו יוכל לעזור לי.. תודה, נועה