לפי מה שקורה אצלי

שלום לך, כשאת מדברת על מוצאו הפרימיטיבי של אביך, אני משער שהוא מגיע מחברה מסורתית יותר (לאו דווקא דתית). בניגוד למשפחה מערבית. אני חייב להדגיש, בתחילת דברי, שאינני יודע לאיזה מסוג המשפחות (מסורתית או מערבית), יש ייתרון. המשפחה המסורתית מתכנסת סביב ראש המשפחה (האבא או האמא) ומתנהלת כחמולה. יש ייתרון רב לסידור הזה. חשבי למשל על הקמת עסק משפחתי. בעולם הישן, רבים מהעיסוקים היו כאלה שהיה יתרון לחמולתיות (חקלאות ושאר עיסוקים סולידיים). בחברה מערבית, שבה העיסוקים מתוחכמים יותר וההכשרה המקצועית ארוכת ימים, הייתרון הוא בפיתוח האינדוידואליזם. ניתן לראות הדגמא מעניינת בדברייך: אביך שואל אם החבר עובד ותשובה כמו הוא לומד משפטים אינה מניחה את דעתו. משום שמשפטים אינו עיסוק של העולם הישן. זהו לופט גישפט (עִסקֵי כלום). הבעיה הגדולה מתעוררת כאשר מי שגדל על ברכי חברה מסורתית, עובר לגור בחברה מערבית. הוא העתיק מקום מגורים, אך קרוב לודאי שלא שינה עמדות. קשה לי להאמין, שתוכלי לשנות את עמדותיו, אם החיים בחברתנו המערבית לא עשו זאת עד היום. אולם ייתכן ותצטרכי ללמוד להלך בין הטיפות. להתחתן בגיל צעיר, זהו פתרון השייך לחברה המסורתית, ולא ממש מתאים לחברה המערבית בה צריך היחיד להתפתח ולהתעמק ולהתמקצע. חשבי עליו, כיצד ישלים את לימודיו ואת שנות ההתמחות שלו כשעליו גם לפרנס משפחה, לגדל ילד או שניים, לשלם שכר דירה או משכנתא. וחשבי עלייך, איך תוכלי את להתפתח מקצועית אחרי הצבא, כשאת עסוקה באותם דברים שהזכרתי. כך שלהתחתן בגיל צעיר זהו פיתרון שאינו מתאים כ"כ למבנה החברתי של היום. לא שזה בלתי אפשרי ולא שזה סותם את הגולל על ההתפתחות האישית, אך לא ממש נוח. חפשי פתרונות יצירתיים הקשורים לפירוז הריב עם אביך ושמירת הקשר עם החבר. גם אברהם אבינו ידע לא לדייק כששאל אותו יצחק לפני העקידה: איה השה לעולה? גם יעקב ידע לבלף כשרצה את ברכת אביו על פני אחיו הבכור עשיו.