זה להמצא ליד אנשים,לא להשאר לבד. כשאני נשארת לבד,בעיקר בערב ולילה, אני נתקפת חרדה נוראית ומשקשקת מפחד. אבל,אי אפשר להמצא כל הזמן בחברת מישהו,כי למשל,הבן שלי עובד כמה ערבים בשבוע ובסופי שבוע הוא יוצא לבלות עם חבריו,כמו שאר בני גילו. אין לי אחים ואחיות,רק אמא והיא בעצמה חרדתית מאוד ומוסיפה לי דאגה למה שכבר יש לי... לאחרונה,בגלל המצב המתוח שבו אני נמצאת,אני משאירה אפילו אור דולק בבית בלילות,טלויזיה פועלת. אבל גם זה לא עוזר לי להרגע,כי אני כל הזמן מקשיבה לכל רישרוש ונבהלת מכל דבר. הדיבורים על רעידת אדמה,בכלי התקשורת השונים,מלחיצים אותי מאוד,אבל אני מרגישה דחף בלתי נשלט לקרוא ולשמוע על כך,לדעת מה אומרים המומחים ומה צפוי. מלבד החרדה הזאת,אני גם קלסטרופובית ואני משערת שיש קשר בין הדברים. אני מרגישה שאני באפיסת כוחות,לחוצה,מתוחה,מבוהלת,חוששת. האם אתה סבור שכדאי לי לגשת לקבל טיפול תרופתי כלשהו?...
top of page
ד"ר יעקב ברמץ - פסיכולוג
אתם מוזמנים להתייעץ בנושאים כמו : זוגיות, הורות, עבודה, מערכות יחסים, תחושת משמעות, דיכאון, חרדה, היפנוזה וכל נושא אחר שמטריד אתכם.
חשוב לציין שאין להתייחס לתשובות כאל טיפול פסיכולוגי אלא כמקום לקבלת תמיכה והכוונה.
bottom of page
שלום לך,בהחלט ניתן להיעזר בטיפול תרופתי. ניתן גם לאמץ אסטרטגיות התמודדות אחרות כמו פעילות גופנית (הליכה בערב) או לשוחח עם מישהו (כמו כאן בפורום).