בני , 17, נשר מלימודיו לפני שנה. מאז הוא בבית לחלופין נפגש עם חבריו אך אין לו כל ענייין לעבוד או ללמוד. הוא תקוע כל היום מול המחשב לפעמים במשחקי הימורים. הבעיה: אי אפשר לגשת אליו. הוא חסום לגמרי. כל ניסיון לשיחה נהדף על ידו בהסתגרות עוד יותר בעצמו. יש לציין כי גם בתקופה ש"למד" היה ילד קשה, בעייתי למוריו, אבחון פסיכולוגי הצביע על בעיות רבות ועל צורך במתן טיפול. אלא ששוב הוא מסרב לקבל עזרה. לאחרונה התברר כי גם הצבא החליט לא לגייסו מטעמים נפשיים (והוא אפילו לא ניסה להשתמט...הפעם לשם שינוי היתה תחושה שהוא רוצה בצבא כשינוי). מעבר לכך, הוא שוקל רק 44 קילו כי "אין לו תיאבון". הוא בקושי אוכל וליתר דיוק בקושי נזכר שהוא צריך לאכול. אני לא יודעת מה לעשות? אני לא יכולה לקחת אותו בכוח לטיפול (אין לי עניין באישפוז בכפייה) בזמן שהוא אינו רוצה לשתף פעולה, ובעצם אני רק צופה בו דועך מן הצד. ובבקרשה אל תייעצו לנו ההורים לעבור טיפול , כי עשינו גם את זה למענו וגם זה לא עזר. תעזרו לי.
top of page
ד"ר יעקב ברמץ - פסיכולוג
אתם מוזמנים להתייעץ בנושאים כמו : זוגיות, הורות, עבודה, מערכות יחסים, תחושת משמעות, דיכאון, חרדה, היפנוזה וכל נושא אחר שמטריד אתכם.
חשוב לציין שאין להתייחס לתשובות כאל טיפול פסיכולוגי אלא כמקום לקבלת תמיכה והכוונה.
bottom of page
שלום לך,גיל 17 + הסתגרות + מזניח את עצמו + ירידה במשקל + ירידה בלימודים + סרוב הצבא לגייסו = נורת אזהרה גדולה מאד. האם במשפחתכם הרחבה (דודים בני דודים סבים סבתות)יש מישהו החולה במחלת נפש?התמונה מדאיגה ונשמע כי מדובר במחלה תהליכית. כדאי להביאו לאבחון פסיכיאטרי ולשקול מתן תרופות.