מיניות במגזר הדתי

שלום לך, התאוריות של פרויד (ואני כותב תאוריות, כי הוא שינה אותן כמה פעמים), מתארות מבנה של נפש האדם, כמו מכונית. כדי שהמכונית תיסע היא צריכה מנוע. המנוע הזה מורכב משני דחפים: דחף מיני ודחף אגרסיבי. הוא נתן הרבה פחות משקל, לנהג שמאחורי ההגה. תיאוריות מאוחרות יותר התייחסו יותר ואף הרבה יותר לנהג. ניתן לכנות את המנוע כ"איד" הנמצא מתחת לפני השטח, לא רואים אותו, הוא בעצם לא מודע, אך מרגישים בקיומו. את הנהג ניתן לכנות "אגו" ואת חוקי התנועה, הרמזורים כ"סופר אגו". מי שמחליט מה יעשה זה הנהג. גם אם יש תמרור של "עצור" זו עדיין החלטה של הנהג אם לעצור או לא (לשימחתי, רוב הנהגים אכן מצייתים. אגב, מהסיבה הזו תהיה טעות לקרוא לשלט האדום העגול עם הפס הלבן באמצע: "אין כניסה" כי מבחינה פיזית, יש שם כניסה אלא שהיא אסורה). וכמה שהנהג לא ירצה ליסוע מהר או ליסוע בכלל, אם המנוע לא מתפקד, האוטו לא יזוז. בגמרא אומר ריש לקיש (כמדומני) שמזל שהוא התחתן בגיל שמונה עשרה. אולם אם היה מתחתן כמה שנים קודם, היה יכול להגיע להישגים גדולים הרבה יותר. כתוב גם: כל הגדול ייצרו גדול משל חברו. כך שגם התורה (שבכתב ושבע"פ) מקבלת את עניין חשיבות הדחף המיני. ויש עוד התייחסויות רבות באותו כוון. להתחתן, זה למלא את הדחף המיני בצורה "מותרת". זו נקראת סובלימציה (עידון בעברית).