נשיות

שלום לך,את רוצה לעשות ניתוח. את בת ארבעים. לא ציינת אם את בעלת משפחה, מקצוע, תעסוקה. וזה משנה את התמונה בין תמונה יציבה יחסית לתמונה פחות יציבה. פנית למנתח שאולי חש במשהו, אולי שאל אותך ואמרת שאת בטיפול. הוא, ובצדק רצה לכסות עצמו מתביעת מל פרקטיס, וביקש אישור מהמטפל. ייתכן והמטפל שלך ראה בעצם הפניית המנתח אליו אות אזהרה, וליתר ביטחון וכסת"ח מפני תביעת מל פרקטיס שגלגל לפיתחו המנתח הפלאסטי, מתנגד לניתוח. עכשיו את שואלת אותי שאיני מכירך אם אוכל לסתור את דברי המטפל.ובכן, כמובן שלא אוכל לסתור וזה לא יהיה אחראי מצידי לומר משהו שונה מהמטפל שמכיר אותך. אולם, להזכירך. את כבר בת ארבעים. לפני כל ניתוח מבוגר חותם שהוא לוקח עליו אחריות. נראה שאת מעוניינת בניתוח. כל מה שהמטפל שלך אומר שהוא רוצה להיפטר מאותה אחריות. הוא אינו אומר שבודאות תפתחי הפרעות גופניות ותודעתיות.אגב, התופעה שהזכירו כאן היא יחסית נדירה. הרבה יותר הגיוני שהחשש הוא שתחשבי שניתוח החזה ישנה את כל מהלך חייך. פתאום תהיי אהודה, פתאום תצליחי בעבודה. פתאום תכירי בן זוג אם עוד אין לך וכו'. כשיהיה לך ברור שלא זה יהיה המצב, וכל מה שיהיה אחרי הניתוח זה חזה גדול, אך זה לא ישפר בהכרח את בטחונך העצמי, לא יעלה את כישורייך החברתיים, לא יהפוך אותך לנטולת דאגות, ייתכן ותוכלי לשכנע את המטפל שלך ובמקביל לחתום לו על לקיחת האחריות.