בכל פעם שאני נכנסת לקשר חדש, אני לאט לאט נעלמת בתוכו ומאבדת את הזהות שלי, אני מאוד משתדלת שזה לא יקרה אך זה ממשיך כל פעם מחדש, יש לי מעגל חברים לא גדול, וכולם חברים טובים, והבן זוג האחרון אמר לי "את לא מה שחשבתי, הייתי בטוח שאת הרבה יותר חזקה...(נפשית)" וזה הרס אותי, אך המשכתי באותה התנהגות, אני נעשית תלותית בבן זוג, וזה לא מתאים לי, אני מאוד עצמאית. איך אני מטפלת בעצמי לקראת הקשר הבא? איך אני אגרום לכך שאני אשלוט בקשר ולא הבן זוג? או שנהיה ביחד מבחינת יחסי הכוחות? תודה
top of page
ד"ר יעקב ברמץ - פסיכולוג
אתם מוזמנים להתייעץ בנושאים כמו : זוגיות, הורות, עבודה, מערכות יחסים, תחושת משמעות, דיכאון, חרדה, היפנוזה וכל נושא אחר שמטריד אתכם.
חשוב לציין שאין להתייחס לתשובות כאל טיפול פסיכולוגי אלא כמקום לקבלת תמיכה והכוונה.
bottom of page
שלום לך, הגדרת את הבעייתיות הרבה בקשרים בינאישיים, באופן מוצלח ביותר. קשר אהבה טוב נעשה בין שני אנשים שלמים ולא בין שני חצאי אנשים או אחד וחצי. כדי להכנס נכון לקשר, טוב היה אם יבוא אדם והוא שלם עם עצמו. מקבל את עצמו. את החלקים היפים שהוא אוהב להציג אך גם את חולשותיו. יש דרכים רבות להגיע להתפייסות עם העצמי. כמו שכותבת לאה גולדברג: "לבבי התרגל אל עצמו...". כל הדרכים המובילות לכך עוברות דרך ההיכרות של האדם עם עצמו. מסעות לחיפוש עצמי, טיפול פסיכולוגי, סדנאות למודעות עצמית וכו' וכו'. אני מניח כי אם בן זוגך התאכזב מכך שאינך אדם חזק כפי שהוא חשב, כנראה שהוא חיפש אדם חזק. ואם הוא חיפש אדם חזק, בהחלט ייתכן שהוא עצמו לא חש חזק עם עצמו. עכ"פ, צעד אחד בהכרות עם עצמך, עשית, כשהבנת שיש בך נטייה להיעלם בתוך קשרים. לאבד את הרצונות שלך.