שלום יעקב, ראשית, רציתי להודות לך על התשובות וההתייחסות והדאגה הכנה. אני באמת מעריכה זאת. בתשובה שכתבת לי לגבי תופעת ההעברה, ציינת כי יתכן והרצון שלי לדעת על התופעה נובע מהרצון לשלוט בעולמי ו"להעביר את תחושותיי דרך פילטר רציונאלי". אני חושבת שיש הרבה אמת בדברים האלה. נגיד, יש תחושות שקשה לי לבטא מול הפסיכולוגית, אבל אחרי שאני קוראת באינטרנט, בכל מיני פורמוים, שזה קורה לעוד אנשים, רק אז אני מרשה לעצמי לומר אותם לפסיכולוגית. ואז אני כאילו מעבירה את התחושות האלה- מרגש (שלפעמים הוא חזק וסוער), לאיזו עובדה רציונאלית, וקצת יבשה. אתה חושב שדרך פעולה כזאת יכולה לפגוע בטיפול? ואם כן- מה עושים? אני קוראת המון בתקופה הזו על טיפולים נפשיים- בספרים ובאינטרנט- אולי עדיף שלא לעשות זאת, כדי להישאר כמה שיותר "אותנטית" עם התחושות שלי? תודה רבה רבה!
top of page
ד"ר יעקב ברמץ - פסיכולוג
אתם מוזמנים להתייעץ בנושאים כמו : זוגיות, הורות, עבודה, מערכות יחסים, תחושת משמעות, דיכאון, חרדה, היפנוזה וכל נושא אחר שמטריד אתכם.
חשוב לציין שאין להתייחס לתשובות כאל טיפול פסיכולוגי אלא כמקום לקבלת תמיכה והכוונה.
bottom of page
שלום לך,הכותרת לקוחה משיר של נתן זך (תהרגי אותי, אני לא זוכר איזה. פעם קראתי). מה שאת אומרת שאת מרגישה משהו נבהלת מתחושותייך מצננת את הרגש בפורומים שונים ומביאה לטיפול את הרגש הדועך. אז אולי לשירים זה טוב, אולם בטיפול האותנטיות היא החשובה. אותנטיות בטיפול הופכת את האדם לאותנטי בחייו שלו. נסי להעלות את החשש הזה ואת הפיתרון שמצאת בטיפול. ייתכן והפחד מהפגנת רגשות זה הרגש הכי אותנטי והכי חשוב לטיפול שלך.