שלום, אני רק אקדים ואומר שזו לא עוד הודעה על מערכת יחסים כושלת ושהבחור שאני אוהבת לא רוצה אותי וכאלה... למרות שגם זה קורה לי לפעמים אבל הפעם לא אתמקד בכך...... בכל מקרה , בזמן האחרון משהו כמו שלושה חודשים עברה עליי תקופה דיי קשה... תחושה של ריחוק ושעמום, הייתי בחרדות לא הגיוניות , נכנסתי לפחד מכל מיני מחלות וכו'... וזה היה ככה אוף אנד און במשך כל הזמן.. אני חיילת ומשתחררת מחר... התחלתי ללמוד לפסיכומטרי ו...ביום ראשון סבא שלי נפטר... והוא היה גר איתנו והייתי מאוד קרובה אליו ובעיקר מאז אני לא מצליחה להתרכז בכלום ויש לי מן התקפי זעם ואני כל הזמן בוכה ובנוסף לזה מלווה אותי תחושת חולשה, עייפות , כאבי ראש והרבה הרבה סחרחורות.... הייתי אומרת שזה דכאון אבל הבנתי שהסימפטומים צריכים להיות קצת יותר קיצוניים ובמשך זמן יותר ממושך.. בעקרון אני בן אדם עם שמחת חיים... ועכשיו אני מרגישה שהכל נפל עליי ואין לי חשק לכלום .. אני רק רוצה לשכב במיטה (וזה כשאני רגועה.. כי לפעמים אני גם חסרת מנוחה ובא לי לצעוק ולשבור משהו..) ואני יודעת שזה יפגע לי בעתיד ושהחיים ממשיכים.... וגם לפני שסבי נפטר הייתי בדאון רציני .. עכשיו אני מרגישה שזה פשוט מה שהפיל אותי סופית... ומילא אם לא היו לי סחרחורות והייתי מרגישה פיזית טוב אז אולי זה היה נותן לי מוטיבציה אבל זה לא המצב ומי יודע במקרה הזה מה בא קודם התחושה הפיזית או המנטלית.. בכל אופן מחר אני הולכת לרופא אז אני מקווה שאכסה לפחות את הקטע הבריאותי.. בכל מקרה מה מה עליי לעשות עכשיו? איזשהי עצה? לפחות שאני אוכל לחיות בשלום עם עצמי.. אני פוחדת שאני אשבור משהו בבית ואני מנסה להיות חזקה בשביל אימא שלי כי היא באבל אבל אני לא יכולה ועכשיו יוצא שהיא גם מטפלת בי וגם מתאבלת על מותו של אביה... טוב אני אסיים פה... תודה מראש על התגובה
top of page
ד"ר יעקב ברמץ - פסיכולוג
אתם מוזמנים להתייעץ בנושאים כמו : זוגיות, הורות, עבודה, מערכות יחסים, תחושת משמעות, דיכאון, חרדה, היפנוזה וכל נושא אחר שמטריד אתכם.
חשוב לציין שאין להתייחס לתשובות כאל טיפול פסיכולוגי אלא כמקום לקבלת תמיכה והכוונה.
bottom of page
שלום לך,אמך באבל על מות אביה. אולם נראה שגם את באבל על מות סבך. ואולי גם אבל על מות ילדותך התמימה והיפה. ייתכן ובשל גילך הצעיר יחסית, מות הסבא, זעזע אותך יותר ממה שחשבת. המפגש עם המציאות הקשה הזו שאנחנו בני תמותה, הוא לא פשוט.זה שגם לפני מות סבך היית בדאון, אינו סותר את העובדה שאת באבל. ואם אני מחשב נכון, אפילו לא קמתם מהשיבעה, ועוד נכון לכם גילוי המצבה בעוד שלושה שבועות. אז קחי את הזמן. הרשי לעצמך להתאבל ואל תחשבי שלאמך או למישהו אחר, מגיע יותר להתאבל. ואח"כ תקומי מהשבעה ומהשלושים, בכוחות מחודשים לכבוש את העולם.