תקופה קשה

את עוברת עכשיו תקופה שמאוד קשה עבורך. לא קל להתמודד עם מחלה של הורה, ובמיוחד לא עם מחלה שמהווה סכנה על חייו. אמנם לא בחרת את הדרך הזו מרצון, אבל הדרך שבה בחרת להתמודד עם המצב הוא באי אכילה / אכילה לאחר שהאם ביקשה זאת ממך. אימך מנסה לשדר "הכל כרגיל" - היא אומרת לך כי השמנת, וכן שהיא לא מוכנה על הג'וקים כסף, אך את כבר מספיק גדולה כדי להבחין שהדברים אינם כרגיל. זו תקופה מאוד לא פשוטה עבורך ועבור משפחתך, וזו גם תקופה די רגישה שבה די "נתפסים" לדברים שאחרים אומרים ועושים, ובגלל זה את מרגישה בצורה קיצונית יותר את הטרדותיה של אחותך, והיתנתקותן של חברותייך ממך. את צודקת בכך שאת רוצה לפנות לעזרה, ולדעתי הכתובת הראשונה לכך היא העוזרת סוציאלית של הבית ספר. תפני אליה ותדברי איתה על הבעיות שיש לך כרגע. יכול להיות שהיא תמצא לנכון בדיוק כמוך להפנות אותך לפסיכולוג, אבל לפחות היא תוכל לסייע לך באמצעות פנייה אל אימך ובכך היא תראה לה כי אכן יש לכם בעיה שלא יכולה להסתדר בלי עזרה מבחוץ. אם את אכן מרגישה כי חברותייך התרחקו ממך, הייתי מציעה לך לנסוך להכיר חברות חדשות. באתר זה יש גם פורום שמיועד לנוער. אני מציעה שתפני את בעיית החברות בצורה יותר מחודדת לשם. טליה עונה שם תשובות טובות, ובמידך הצורך היא מסבה את תשומת ליבו של יעקב לבעיות שדורשות את התייחסותו. בהצלחה לירז