שלום, יש לנו 4 ילדים. שתי הבנות עדיין גרות בבית: הבת הגדולה בת 22 והבת הקטנה בת 15.5. הבת הגדולה, שהיתה תמיד ילדה לא קלה, ממשיכה גם בגיל 22 להלך בבית כ"פרזיטית", מה שאומר שבנוסף על זה שהיא לחלוטין לא משתתפת במטלות השוטפות של נקיון הבית, היא גם לא מנקה אחרי עצמה: אוכלת ומשאירה שאריות בכל מקום, ארונות פתוחים, מגבות רטובות על רצפת החדר שלה למשך ימים, בערמות, עקבות של כוסות שכבר יבש עליהן הלכלוך, כך שקשה כבר להורידו, וכו'. בנוסף, היא גם דורשת מאיתנו לא להכנס לחדר שלה, מה שאומר, שלפעמים גם לא נותרות לנו מגבות להתרחץ בהן, כי הכל על הרצפה בחדר שלה. פעם אחת נכנסה אשתי, בעצתי, רק כדי להרים המגבות ולקחתן לכביסה והילדה ממש צעקה, איך אשתי בכלל העזה להכנס לחדר...כמובן שאשתי אמרה לה, שהיא רק לקחה המגבות ולא נגעה או הסתכלה בשום דבר, אבל זה ממש לא עזר. ציינתי את העובדה האחרונה, משום שלמרות שהיא דורשת לא להכנס לה לחדר, הרי שהיא נכנסת לחדר שלנו באופן חופשי , וגם לוקחת לנו דברים אישיים : נעליים של אשתי, איפור, בגדים וכו', וכשאשתי שואלת אם היא ראתה איזה דבר מכל אילו, היא עונה שלא. ואח"כ אנחנו רואים הכל אצלה. בנוסף, היא גם לוקחת את המכונית של אשתי כל אימת שהיא צריכה, אנחנו נותנים בחפץ לב, אולם היא מחזירה את האוטו בלילה ללא דלק , ואשתי לא יכולה להגיע בבוקר לעבודה, וצריכה לעבור בתחנת דלק. וכשאנו מעירים על זה , היא אומרת: קמצנים....לא רק לנו היא אומרת זאת, אלא גם מכפישה את שמנו בעניין זה באוזני אחרים....אנחנו חשים במלכוד מכל הבחינות, דיברנו עימה הרבה פעמים, מדובר בילדה חכמה, יפה, שיש לצפות שהיא בוודאי מודעת לאי-תקינות שבכל ההתנהלות הזאת. לא היינו שולחים אליך ההודעה, לולא יש משהו שמבחינתנו הוא הרבה יותר חמור: אנו רואים , שהיא ממש מרעילה את הבת הקטנה: מדברת בנו סרה מאחורי גבנו, ולאט לאט הקטנה הופכת ל"בבואה" של הגדולה. זאת ועוד: היא גם הולכת לאחותה של אשתי, לאמא של אשתי ומדברת דברים שלא היו ולא נבראו , ובמילים פשוטות, כאילו מוציאה עלינו דיבה. אנו חשים מאוימים על ידה, פוחדים, ולא מתאים לנו כך , כשמדובר בילדה גדולה. אנו חרדים גם לה וגם ליחסים ביננו, וגם איך כל זה ישפיע על היחסים שלנו עם הבת הקטנה. יכולתי לכתוב עוד הרבה דוגמאות, אולם מפאת קוצר היריעה, לא אוכל....רק נקודה נוספת ארצה לציין, והיא, שעם שני הבנים הגדולים, שכבר אינם גרים בבית, מעולם לא היו דברים דומים לזה. הכל זרם תמיד באופן של כבוד הדדי ואף פעם לא חשנו כך. מעולם. המון תודה, יוסי ואשתו....
top of page
ד"ר יעקב ברמץ - פסיכולוג
אתם מוזמנים להתייעץ בנושאים כמו : זוגיות, הורות, עבודה, מערכות יחסים, תחושת משמעות, דיכאון, חרדה, היפנוזה וכל נושא אחר שמטריד אתכם.
חשוב לציין שאין להתייחס לתשובות כאל טיפול פסיכולוגי אלא כמקום לקבלת תמיכה והכוונה.
bottom of page
שלום לך,האם הדירה שלכם רשומה בטאבו על שמה? או על שמכם? ובמילים אחרות. איך זה שבביתך שלך מתנהלת הגברת הצעירה כאילו היא בעלת הבית? כולל ההתנצלות של אשתך על שנכנסה לחדרה? כוחה הרב המדומה נעוץ באהבתכם אליה ובחשש שלכם לנקוט קו נוקשה.ככל הנראה חולשתכם כלפיה לא התחילה היום. ולמרבה הפלא, ילד העושה בבית הוריו כרצונו ומכפיף את דעתם לדעתו, לא רק שאינו חש טוב אלא נראה שהוא מפוחד. ילד בכל גיל בודאי בגילאים צעירים, רוצה להרגיש שלהוריו יש כוח. שיוכלו לתמוך בו בעת צרה. עליכם להשיב לכם את הסמכות ההורית. לנסח חוזה מדוקדק עם הגברת הצעירה שאם היא רוצה להתגורר בבית יש עליה חובות א. ב. ג. ד. וכו' שתנסחו בהתאם לרצונכם. לפחות אחד הסעיפים זה להתייחס אליכם בכבוד. דבר שני, אין דלתות נעולות בבית. דבר שלישי קביעת מועד שאם עדיו אינה חותמת על החוזה היא מוצאת את עצמה מחוץ לבית. ובורר בהמשך בקשר להפרות הסכם כשתחתום.החשוב מכל, בהקדמה לחוזה, לכתוב בצורה מפורשת: את הבת שלנו. אנחנו אוהבים אותך. ואנחנו רוצים שתישארי הבת שלנו. אך לצערנו התנהגותך גרמה לכך שהיחסים ביננו כבר לא היחסים שבין הורה לילד אלא יחסים שבין שכנים בלבד. את זה אנחנו רוצים לתקן. הוצאתך מהבית נועדה בראש ובראשונה להחזיר לנו את בתנו ולא את זו שרודה בנו.ההקדמה חשובה. אל תסתפקו בחלק מהתוכנית. היא חייבת להתבצע בשלמותה על כל חלקיה אחרת היא תחבל יותר משהיא תעזור.