אני נמצאת כרגע בטיפול פסיכולוגי.אני יודעת שיש לי צורך בטיפול והמטפל שלי טוב.הבעיה היא שאני מרגישה שאני מחפשת לעצמי תירוצים למה לברוח מהטיפול ולדחות את הפגישות שלנו.אני מודעת לעובדה הזאת שאני זקוקה לטיפול אך אני לא מסוגלת לחכות.זה נראה לי מצד אחד מיותר מצד שני נחוץ.גם כספית זה קצת לחוץ לי כי אני מממנת את זה ואני בחורה צעירה....ובמקום זה אני יכולה ללכת ולבזבז על בגדים ודברים אחרים שאני יותר אוהבת וירגיש מסופקת מהם.העניין הוא שאני לא יודעת מה לעשות זה מתסכל אותי .המטפל שלי מודע לעובדה שיש לי את הבעיה הזאת והוא מנסה להחזיק אותי כמה שיותר.כי אני נופלת כל הזמן.אני התחלתי טיפול תרופתי.זה קצת עוזר .אבל גם זה כבר לא כ"כ נראה לי.אני מיואשת.זה חוזר לי כל פעם בדרכים אחרות אם זה בקשרים,בעבודה וכו מה קורה אני לא מבינה מה אני יכולה לעשות. נראה לי שגם המטפל שלי קצת מיואש ממני אני מרגישה חרה ובא לי למות
top of page
ד"ר יעקב ברמץ - פסיכולוג
אתם מוזמנים להתייעץ בנושאים כמו : זוגיות, הורות, עבודה, מערכות יחסים, תחושת משמעות, דיכאון, חרדה, היפנוזה וכל נושא אחר שמטריד אתכם.
חשוב לציין שאין להתייחס לתשובות כאל טיפול פסיכולוגי אלא כמקום לקבלת תמיכה והכוונה.
bottom of page
שלום לך,אכן טיפול פסיכולוגי יקר מאד. ולא רק בהיבט הכספי. החלק היותר יקר זה החלק הרגשי. הרי אם כל הדברים שיש לטפל בהם בטיפול היו מוכנים להיעלם מעצמם, לא היית צריכה כלל ללכת לטיפול מלכתחילה. וסביר להניח שהסיבות שהביאוך לטיפול לא כל כך בקלות מוותרות על מקומן. חלק ממלחמת ההישרדות שלהן זה לגרום לך לחשוב שאינך רוצה, להזכיר לך שניתן לקנות המון בגדים, ממתקים וצעצועים בכסף שזורקים על טיפול. אולם לא היה בהיסטוריה אדם אחד שצעצוע או שימלה ריפאו אותו. לפעמים שיפרו לו לרגע את ההרגשה.