ראיתי את אותו בחור בא לעבוד, הוא שוכן במישרד שלצידי. פנייו שמותות ומבטו אומלל כשל כלבלב נתוש הקופא תחת גשפ קולח. ניגש אליי כמידיי יום, שואל לשלומי ששפתיו מנסות לאלץ חיוך, אני כרגיל עונה לו כי טוב הוא שלומי ותודה על דאגתו. לאחר תשובתי מישתלב במבטו כעס מה, וניזכר הוא בבורסה הגבתה את ממונו, במשקנתה שלא ניראה לה קץ, ובאישתו המוצצת את דמו... עולמו כחרב עליו. יום אחד, ניגש אליי אותו בחור, בסיטואצייה זהה, וכרגיל שאל לשלומי. אני הפתעתי במישחק שלא יבייש את אבימה: הורדתי את החיוך, השפלתי מבט, וענתי במילה אחת:"חרא". הפלא ופלא, איזה קסם, אותו בחור קשה יום, אשר נושא עימו צרות משחר ינקותו ועד הלום, החל לחייך, לא סתם לחייך, אלא קרן מאושר! מבטו היתרומם, חזר הצבע ללחייו, והחל הוא שואל אותי למה מצבי בכי רע? מילמלתי דבר מה לא ברור והיתחמקתי למישרדי שלי. אך הבחור, עדיין נישר בתלם השימחה. עכשיו כבר לא מתרידות אותו צרותייו שלו כאילו לא היו מעודן. עכשיו הוא עסוק במה יש לי! החל לישאול אנשים, לספר בבית, חזר לחיות! הרי לי, שליכאורה ניראה כי חיי למופת חיים, יש גם צרות! טוב, עשיתי לאותו אדם את היום אם לא את החודש. למה זה כך?... אני נישאר עם סימן השאלה.
top of page
ד"ר יעקב ברמץ - פסיכולוג
אתם מוזמנים להתייעץ בנושאים כמו : זוגיות, הורות, עבודה, מערכות יחסים, תחושת משמעות, דיכאון, חרדה, היפנוזה וכל נושא אחר שמטריד אתכם.
חשוב לציין שאין להתייחס לתשובות כאל טיפול פסיכולוגי אלא כמקום לקבלת תמיכה והכוונה.
bottom of page
שלום לך, איני מכיר את החבר שלך לעבודה. אולם ניתן לבדוק השערה הגיונית, שכאשר האדם מתנה את צרותיו הוא נכנס למצב רוח מלנכולי ולאפיסת כוחות. וכאשר הוא בא לעזור לזולת הוא מתחבר למאגר הכח שלו. וייתכן שבדרך לעזור לזולת הוא עזר לעצמו. ידוע כי נתינה לזולת, נותנת לאדם עצמו המון כח.