בעלי מובטל כבר מספר חודשים ומאד מיואש וגם אני וגם הבנק... קיבל הצעת עבודה לחצי שנה בארה"ב שאלתי כמה זמן לפני זה לספר לילדות שלנו ואיך (בנות 9 ו-5 שנים) בתודה מראש מירה
top of page
ד"ר יעקב ברמץ - פסיכולוג
אתם מוזמנים להתייעץ בנושאים כמו : זוגיות, הורות, עבודה, מערכות יחסים, תחושת משמעות, דיכאון, חרדה, היפנוזה וכל נושא אחר שמטריד אתכם.
חשוב לציין שאין להתייחס לתשובות כאל טיפול פסיכולוגי אלא כמקום לקבלת תמיכה והכוונה.
bottom of page
שלום לך, ראשית אומנם שתיהן בנותייך אך הפרש הגילים ביניהן משמעותי. כך שלא הרי זו כהרי זו. שנית, מבחינת העיתוי, כמה מוקדם ככה טוב. אלא שצריך לחשוב מה לספר ולמי בשלב זה. לשתיהן ניתן לטפטף את העניין, לדבר בבית על אפשרות כללית של עבודה בחו"ל (עדיין לא משהו קונקרטי וישיר). עם הגדולה אפשר לספר לה כמה חודשים לפני, שיש אפשרות כזו, מה דעתה על כך? האם היא מכירה מישהו או מישהי שהוריה נפרדו כך? ולהדגיש שביניכם לא מדובר על קרע בזוגיות אלא בענייני עבודה בלבד (האומנם?). בהמשך לומר לה שאם זה יהיה הכרח המציאות, איך לדעתה אפשר יהיה לספר זאת ולהכין את הבת הקטנה. לישאול איך לדעתה האחות תגיב (ברור למדי כי היא גם תספר על עצמה באותה הזדמנות למרות שתציין את שם האחות). מה לדעתה יעזור לאחותה להתמודד עם הקושי הזה. חשוב בשיחה לשרבב את המשפט למרות שלך זה ברור, כי אם אבא יסע זה רק בגלל עניין הפרנסה ולא משום שהוא כועס עליה או על אחותה או על אמא. משפט זה חשוב להגיד לשתי הבנות, ולקטנה במיוחד. לגבי הבת הקטנה. כאמור לעיל, כבר בהתחלה לטפטף את הרעיון באופן כללי. כאפשרות ערטילאית. ניתן להיעזר בספר ילדים שיעסוק בנושא (תחפשי ספר העוסק בפרידה, בנסיעה), כחודש לפני הנסיעה ניתן להזכיר זאת באופן יותר קונקרטי. בחודש האחרון, לדבר על זה כמה שיותר, לארגן מסיבת פרידה משפחתית. להעניק מזכרות. לתכנן דרכי תקשורת כשהאב יסע. ללוותו לשדה התעופה (אם זה אפשרי טכנית). מה שברור זה שלא יהיה קל, ויהיו סימנים של הקושי (אולי חזרה להרטבה במיטה אצל הקטנה, אולי ירידה בלימודים אצל הגדולה). אך ככל שתכינו אותן יותר, כך יפחתו הסימפטומים.