פורום פסיכולוגיה

שלום לך,

בכותרת ציינת שאת מבולבלת. אכן, הדברים מבלבלים. הטבע עצמו מבלבל ומפתיע. רעידות אדמה קורות במפתיע. בני האדם ודאי מבלבלים. רגשותיהם של בני האדם, אין ספק שמבלבלים.

?את שואלת כמה שאלות. אך נראה לי שהשאלה שמציקה לך ביותר, היא, האם הוא ניצל אותי? ניצל את מצבי הפגיע? ניצל את תמימותי?

את מבולבלת מכך שהביע את אהבתו אלייך, ובמקביל נשאר עם אשתו ואף מוציאה לחופשה יקרה. ואת אומרת לעצמך, אם הוא אוהב אותי, למה משקיע בבילוי עם אשתו? ואם הוא אוהב אותה, מדוע אמר לי שהוא אוהב אותי?

לו היה מדובר במכונית, שבה ההגה מוטה ימינה אך הגלגלים פונים שמאלה, אכן זו בעיה חמורה. אבל סתירה שכזו בקרב בני האדם, אינה כלל בעיה. להיפך, אדם שאין בו סתירות וקונפליקטים, אינו אדם, אלא רובוט.

ייתכן שאמת אמר. ייתכן שאכן אוהב אותך ויחד עם זאת אוהב את אשתו ואת משפחתו. השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך, אינה מה את מרגישה? או מה הוא מרגיש? השאלה אינה האם זו אהבה באמת? השאלה היא, מה נכון לך לעשות?

לימדונו רבותינו: לא תתורו אחרי לבבכם. במילים אחרות, הרגשות שלנו חשובים מאד ואף נותנים לנו כיוונים לחיים, אך הם לא יכולים להוביל אותנו במעשינו. כשאנו שוקלים מה עלינו לעשות, לא כדאי לתת ללב להוביל.

גבר נשוי עם משפחה וילדים, לא סביר שיפרק את כל מה שיש לו אפילו אם מתאהב. וכאן איני מדבר על רגש אלא על סבירות והיגיון. קחי נתונים אלו ותחשבי מה עלייך לעשות.

מה שלא תחליטי, אל לך להתייסר במחשבה שרימו אותך שניצלו אותך. בהחלט ייתכן שלא רימו, ועדיין מתנהגים הפוך ממה שציפית.

שלום לך,

מאד העציב אותי לקרוא שלאחר שלוש שנים של זוגיות, היא נפרדה מבן זוגה. אני מניח שבאותה הזדמנות, היא גם נפרדה מהחלום שהיה לה לגבי הזוגיות אתו. יש מקום להניח שבגילה, 28, מתחיל לקנן בה פחד לגבי הזמן ש"בזבזה" על בן הזוג, בדרך להקמת משפחה.

את מתארת את חוסר היזימה שלה והשתתפותה במטלות הבית. הייתכן שהיא עדיין בשלבי אבל ראשוניים? שכרגע היא עדיין צריכה להתאושש?

שלום לך,

מכלול התסמינים שאת מזכירה מלמדים כי זוהי תגובה חרדתית. תגובה של האדם המאוים. ומצד שני את מסבירה לי ולעצמך, שאין שום סיבה הגיונית להיותך חרדה. כי את גרה הרחק מהקרבות, וילדייך אינם בצבא (עדיין לא? כבר לא?). ואת שואלת מדוע אם כן את חשה כך. אין הגיון בכך.

וזו התחלת התשובה. הקשר בין חרדה להיגיון אינו חזק. החרדה הינה אירוע פנימי נפשי, ואחרי שנוצרת בפנים, נוטים בני האדם, לחפש אירוע חיצוני שיסביר למה היא התעוררה. אלא שהאירוע החיצוני לא מחולל את החרדה.

מה קרה בשבעה באוקטובר? מלבד המעשים הזוועתיים שאנשים הנושאים את שם האל לשווא, ובשמו, כביכול רוצחים, אונסים וחוטפים, התחולל כאן שבר תפיסתי עמוק.

עד כה האמנו שבני האדם באשר הם, טובים מיסודם. כולם רוצים לחיות ואם אפשר, ברווחה. והנה אירועי אוקטובר ערערו את תפיסת העולם הבסיסית של רובנו. וברגע שהשקפת העולם האישית של מישהו מתערערת, הוא יחוש חרדה כללית. מועקה מרחפת עליו.

שלום לך,יש אנשים שכשהםנבוכים הם צוחקים ממבוכה לפעמים. את מבינה שאת מתאהבת בו. זה בהחלט מביך. הצחוק אולי נובע ממבוכה זו כמו שגם הרצון לשלוח סמס נובע מאותה התאהבות ולא כדי לגנוב דקה אלא כדי לחוש אותו גם כשאינך בפגישה.אנשים מתאהבים. נקודה. האם זה בגלל אביך? בגלל חולצתו? בגלל מושלמותו? אי אפשר לדעת וגם אינך צריכה להתעסק בזה. התחושה שלך היא מה שחשוב. השלב הזה מאד משמעותי וחשוב בטיפול. שתפי את הפסיכולוג בזה, למרות שזה מביך וקשה.