כלים נפשיים להתמודדות עם העולם

כלים נפשיים להתמודדות בחיים


ניתן לחלק את המרכיבים הנפשיים של האישיות הבוגרת לשנים עשר תחומים. כל תחום גם הוא בעל היבטים שונים. אמנה את התחומים הללו. בהמשך אפרט אסביר ואדגים.


1. בוחן המציאות

2. ניהול ושליטה בדחפים

3. תחושת המציאות

4. יחסי קירבה בינאישיים

5. תשתית יכולת החשיבה

6. גמישות

7. הגנתיות

8. הסתגלות והתפרצויות

9. עצמאות יחסית

10. לחיות בשלום עם קונפליקטים וסתירות

11. כישרונות ומיומנויות


אלו התחומים העיקריים וניתן לראות כי הם מסודרים כאן פחות או יותר, ע"פ חשיבותם לשם שמירה על הבריאות הנפשית של האדם. כל אחד משנים עשר התחומים ניתן לחלקו להיבטיו השונים. אפרט זאת ובהמשך אסביר ואדגים.


1. בוחן המציאות

א. דיוק התפיסה של גירויים חיצוניים

ב. הבחנה בין גירויים פנימיים וחיצוניים

ג. דיוק התפיסה של גירויים פנימיים


2. שיפוט


א. מודעות וציפייה לתוצאות בעקבות המעשים

ב. הפנמת הציפייה הזו וביטויה בהתנהגות ולא רק במילים

ג. תפיסה רגשית של אירועים והתנהגות מתאימה


3. תחושת המציאות


א. עד כמה העולם נחווה כאמיתי

ב. עד כמה האדם חווה את גופו כמוכר ושייך לו

ג. דמוי עצמי והערכה עצמית קבועים

ד. העולם נחווה כאמיתי הגוף כאמיתי, עד כמה הם נחווים כנבדלים


4. ניהול ושליטה בדחפים


א. הישירות של הבעת הדחף

ב. היעילות של עיכוב ושליטה בדחף


5. יחסי קירבה בינאישיים


א. דרגת הקירבה שמסוגל להיות עם הזולת

ב. עד כמה היחסים הנוכחיים מושפעים מיחסים קודמים

ג. עד כמה נותן לאחר חופש קיום

ד. עד כמה הזולת חי בליבו גם כשהוא לא לידו


6. תשתית יכולת החשיבה


א. זיכרון קשב וריכוז

ב. חשיבה מופשטת וחשיבה קונקרטית

ג. פלישה של חשיבה ביזארית


7. גמישות

א. נינוחות וביטחון במעמד שמאפשרים התגמשות

ב. ניצול מחשבות מוזרות לטובת יצירתיות


8. הגנתיות


א. עד כמה ההגנה משתקת

ב. עד כמה ההגנה חוסמת את החרדה


9. הסתגלות והתפרצויות


א. גובה סף הגרוי בחושים השונים

ב. יעילות ההתמודדות עם הגרוי


10. עצמאות יחסית


א. עד כמה היכולות הבסיסיות עמידות ללחץ חיצוני

ב. עד כמה היכולות המתקדמות עמידות ללחץ חיצוני


11. לחיות בשלום עם קונפליקטים וסתירות


א. עד כמה האדם חי בשלום עם סתירה בערכים, ברגשות, בהתנהגות ובהערכה עצמית שלו.

ב. עד כמה האדם חי בשלום עם מכלול המחשבות, ערכים, רגשות וכו' סותרים או לא.


12. כישרונות ומיומנויות


א. עד כמה האדם מביא לביטוי את כישרונותיו

ב. עד כמה האדם חש מוכשר ביחס לסביבתו

ג. עד כמה יש התאמה בין כישרונותיו בפועל לתחושתו שהוא מוכשר


אפרט ואדגים את כל הסעיפים:


1. בוחן המציאות


I. הבחנה בין גירויים פנימיים וחיצוניים


כשישנה בעיה בתחום הזה, נוכל לראות ברמה הקיצונית של הבעיה שיש לאדם הלוצינציות (הזיות) ודלוזיות (מחשבות שווא) נרחבים ביותר, במידה הולכת ופוחתת בהתאם לרמת החומרה. ישנה יכולת מינימלית להבחין בין מה שקרה בחלום ומה שקרה במציאות. בין מחשבות ובין התנסות חווייתית. למשל, דברים נעים נתפסים כדוממים. ישנן רמות שונות של חומרת הבעיה בהתאם לתדירות שהתיאורים הללו מתרחשים. גם אצל אדם נורמלי לחלוטין יופיעו התופעות הללו אולם זה יהיה בעיקר בעת היקיצה משינה או הכניסה לשינה. או בשעת לחץ. למשל, כששירתי בצבא יואל ש.חבר שלי"הקפיץ" את כל המחלקה משינה כשהוא שמר בלילה כי ראה: "עשרות מחבלים עם סכינים בין השיניים זוחלים לעברו..." והוא לא היה חולה נפש או משהו כזה רק היה בלחץ.


II. דיוק התפיסה של גירויים חיצוניים


כשישנה בעיה בתחום הזה, נוכל לראות ברמה הקיצונית של הבעיה שיש לאדם בילבול קיצוני בהתמצאות בזמן (אינו יודע איזה יום היום? מה השנה?...). הוא נותן פרשנויות מעוותות ומאד לא מדוייקות למציאות. קושי בזהוי פרצופים מפורסמים והרגשת הכירות שאנשים או חפצים או מקומות לא מוכרים. אצל רבים עיוותים כאלו קורים תחת לחץ או תחת השפעה של אלכוהול. לפעמים יש לנו נטייה לתפיסה סלקטיבית שגם היא סוג של עוות המציאות אם כי קל. רק בקרב אנשים בודדים נמצא ייחוס מדויק אך גמיש של המציאות אפילו בנסיסות מתוחות או רגשיות.


III. דיוק התפיסה של גירויים פנימיים


כשישנה בעיה בתחום הזה נמצא חוסר ערנות מינימלית. אין שום הסבר לרגשות וחוסר מודעות פסיכולוגית. גם כשאין בעיה רצינית בתחום הזה עדיין במצבים מתוחים יכול להיווצר נתק עם רגשות, כאילו לא קולטים כמו הביטוי: 'ירד לו האסימון'... אם כי יש כאלה שמאד מחוברים לרגשותיהם ובקלות יכולים להסתמך על 'תחושות בטן'. יודעים בדיוק מה מרגישים בסיטואציות שונות עם אנשים שונים.


2. שיפוט


I. מודעות וציפייה לתוצאות בעקבות המעשים


כשישנה בעיה בתחום הזה נמצא חוסר מודעות לסכנות חמורות כמו הסיכון לקפוץ מקומה שלישית (בטוח בחוסנו) תחושת כל יכול ילדותית. בהתאם לכך שופט לא נכון לא רק את תוצאות מעשיו אלא גם את תוצאות מעשי האחרים. כשהבעיה קלה יותר נראה מישהו שבטוח כי יצליח בבחינה בלי ללמוד בגלל יכולתו השכלית הגבוהה. לא תמיד אנשים חושבים עד הסוף לגבי תוצאות מעשיהם אם כי הטעויות אינן נפוצות. רק מעטים, תמיד תמיד ייקחו בחשבון התוצאות באופן אוטומטי בלי להשקיע בכך מחשבה או מודעות.


II. הפנמת הציפייה הזו וביטויה בהתנהגות ולא רק במילים


כשישנה בעיה בתחום הזה נמצא התנהגות מסכנת חיים כמו נהיגה מטורפת למרות תאונות חוזרות. לא לומד מטעויותיו. לפעמים לוקח סיכונים מיותרים. למשל, סוכרת שאוכל מה שבא לו. גם לנסות להתקבל לעבודה שאינה הולמת את כישוריו פעם אחר פעם מלמדת על קשיים בשיפוט. ישנם לעומת זאת שהינם מאד מתוכננים וזהירים שאצלם טעות התנהגותית קורית רק פעם אחת.


III. תפיסה רגשית של אירועים והתנהגות מתאימה


כשישנה בעיה בתחום הזה נמצא התנהגות מאד לא תואמת את המציאות, כמו לבא יחף עם מכנסיים קצרות לטקס אזכרה. כמו לספר בדיחות בקול בעת ניחום אבלים היושבים 'שבעה'. גם חזרה על הערכה מוטעית כמו יצירת קשר עם בן זוג אלכוהוליסט אחרי פרידה מאחד כזה, מתוך מחשבה שהפעם יהיה בסדר. או חדירה לפרטיותם של אחרים מתוך מחשבה שזה נחמדוּת.



3. תחושת המציאות


I. עד כמה העולם נחווה כאמיתי


כשישנה בעיה בתחום הזה נמצא מישהו החווה את העולם כמקום זר לחלוטין. ומצד שני עוצמה רבה והרבה תחושות של דֶה זָ'ה ווּ. מצב הנקרא דֶה-רֵיאָלִיזַצְיָה שבו המציאות המוכרת הופכת למנוכרת. דה ריאליזציה שכזו נמצא בקרב אנשים רבים בסיטואציות מסוימות כמו ערפל כבד. או כשיש שינויים קיצוניים בסביבה.


II. עד כמה האדם חווה את גופו כמוכר ושייך לו


כשישנה בעיה בתחום הזה נמצא מישהו שחווה עצמו כמו מת ריק או עצם דומם. לפעמים חלקי גוף נחווים כגדולים או קטנים מדי או משתנים. זהו מצב הנקרא דֶה-פֶּרְסוֹנָלִיזַצְיָה. כשהבעיה אינה גדולה נוכל למצוא תחושה שאיברים כאלה או אחרים מעט גדולים או קטנים מדי (ההבדל הוא במידה ובעוצמה). כולם יכולים לחוות דה-פרסונליזציה במצבים משתנים וקיצוניים או בהתעוררות משינה, אבל ישנה החלמה מהירה.


III. דמוי עצמי והערכה עצמית קבועים


כשישנה בעיה בתחום הזה נמצא זהות עצמית מעוותת ולא יציבה. הערכה עצמית כה נמוכה עד תחושת חוסר ערך. לפעמים כקונטרה לזה מופיע שיגעון גדלות. ישנן עדויות לניתוק בין דמוי הגוף וצורתו האמיתית. זה יכול לבא בעוצמה נמוכה דרך השאלה מי אני ומה אני שווה או מחשבות אילו היה כך וכך אז... מעטים מחזיקים בדמוי עצמי כה יציב שעמיד בכל סיטואציה.


IV. העולם נחווה כאמיתי הגוף כאמיתי, עד כמה הם נחווים כנבדלים


כשישנה בעיה בתחום הזה נמצא תחושה של התמזגות עם האחרים ועם העולם. לפעמים זה יתבטא בתחושה של תיקשור עם האחר כמו טלפתיה. הביטוי הקל יותר של ההתמזגות עם הסביבה והאחרים זו התלות הרבה בפידבקים מהאחרים. כולם זקוקים לפידבקים מהאחרים אלא שצריך להבדיל בכמות.



4. ניהול ושליטה בדחפים


I. הישירות של הבעת הדחף


כשישנה בעיה בתחום הזה נמצא תגובות אגרסיביות או מיניות או דיכאוניות מופרעות מאד. למשל תכנון רצח או התאבדות והכל חסר מעצורים. ייתכנו התקפי בולמוס של אלכוהול אוכל או מין. הביטוי הקל של הבעת הדחפים זו רגזנות המובעת יותר מילולית. לפעמים הביטוי עקיף כמו בחירת מקצוע כמו קצין מבחן או קצב אולי דוגמן. ישנה נטייה לממש פנטזיות. יש כאלה שמצליחים לעדן ולנטרל מאד את עוצמת הדחפים. כעס ניתן אז לראות רק במצבי סכנה לקיום. לא נמצא אצלם דיכאון אם כי יהיו תגובות של צער ועצב בהתאם לנסיבות.


II. היעילות של עיכוב ושליטה בדחף


כשישנה בעיה בתחום הזה נמצא חוסר שליטה מוחלט, סף תסכול נמוך ביותר, רק באמצעים פיזיים ניתן לעצור את הדחף. לפעמים ניתן לראות שליטת יתר נוקשה. כאילו האדם מתאפק מלדבר או לנוע בכלל ואז כעבור זמן מה ישנה התפרצות. כשיש שליטה לא טובה בדחפים והדחפים חזקים נראה התנהגות מוסתרת כמו מציצנות כמו התמכרות לחומר פורנוגרפי. במצב קל יותר נראה אדם נוקשה שמרסן את עצמו כל הזמן. רק למעטים ישנה שליטה וריסון אוטומטיים שמאפשרת להם להיות גמישים ביותר בכל סיטואציה כמעט.



Featured Posts
Recent Posts