מחשבות
אני מרגישה חרה.כלום לא הולך לי אני מבולבלת אני מפחדת מהחיים ומהתבגרות למרות שאני בשנות העשרים לחיי.הכל מלחיץ אותי כרגע.אני מרגישה לבד.ולא יודעת מה לעשות אני מנסה להוציא את עצמי מזה אבל זה לא הולך ךא תרופות לא טיפול כלום נמאס לי לפעמים אני חושבת על מה לעשות עם עצמי או לעצמי אני לא יכולה יותר להחזיק מעמד ובא לי לברוח לאף אחד לא אכפת ואף אחד לא מבין לא הייתי ככה לפני איך זה קרה מה יש לי
צפייה אחת
שלום לך,את צודקת. גיל ההתבגרות לא נגמר תמיד בגיל עשרים. אולם יש תקווה ואת תזכרי בערגה בימי עלומייך איך הכל היה רע לתפארת, אם יהיה זה שנית אל יהיה זה אחרת.