היפנוזה
שלום, קראתי את מאמרך בנוגע להיפנוזה. אני מתחילה לשקול את זה.. אם יש לי זכרונות טראומטיים מהילדות המוקדמת ובאופן מעניין אני זוכרת את רוב הפרטים כאילו זה קרה אתמול האם כדאי לעשות גם היפנוזה בטיפול כדי להעלות את זה סופית למודע? וגם כדי להוכיח לעצמי שאכן זה קרה כפי שאני זוכרת ולא "לא שפויה" או משוגעת אלא שזה אכן קרה. אבל- האם זה לא מפחיד מידי לחזור לאותם אירועים ולחוש אותם בהיפנוזה כאילו הם שוב קורים באמת? איך מרגיש אדם בהיפנוזה? האם זה כמו חלום או ששוב הוא פוגש בזה את הסיוטים הכי גרועים שהוא הדחיק וביקש לשכוח כמה שיותר במהלך השנים. האם היפנוזה לכשלעצמה טראומטית בפני עצמה (כי זה נשמע מפחיד..)והחזרה לאותו אירוע טראומטי בחייו של אותו אדם תעשה לו עוד יותר טרואמה כי שם יורדים כל המחסומים ועוד בפני מטפל.
צפייה אחת
שלום לך,הידיעה על מה שהיה אינה מודעות למה שהיה. הידיעה היא הפרטים והתיאור השכלי של הארועים. המודעות זה הידיעה הזו + הרגשות הקשים שעלו מהאירוע.לא לכולם ההיפנוזה טובה. אולם במקרה של זכרונות טראומטיים שכאלה היפנוזה מלווה בטיפול פסיכולוגי היודע לעבד אותן זיכרונות, בהחלט יעיל. בסיוטים לפעמים עולה הרגש לפעמים חלקו ובד"כ עולה הרגש מנותק מהאירעים. ההיפנוזה יודעת לחבר בין הרגש והזיכרונות, אולם הרגש אינו מעובד.כל האנשים שאני מכיר, מתעוררים מההיפנוזה בתחושה טובה. לפעמים במהלך ההיפנוזה ההרגשה פחות טובה.