בהמשך לבקשת עזרה
לפסיכולוג שלום רב. תודה על תשובתך. ביקשת שאשתף את הפורום במחשבותי. אזכיר בקצרה על רגשות עזים שאני מרגישה כלפי עובד בחברתנו. איני יודעת אם לקרוא לזה אהבה אבל אני מרגישה ממש משיכה עזה אליו. עד כה לא הראתי לו ולאף אחד אחר שום סימן למה שאני מרגישה ויתכן שדבר זה שנשאר בתוכי עומד להתפוצץ. אני פוחדת שמא ברגע של חולשה אעשה מעשה שאני עלולה להתחלט עליו. להזכירך אני נשואה ואם לילדים. עד היום מעולם לא בגדתי בבעלי. המחשבות על הבחור לא נותנות לי מנוחה. אמרת שרבות מחשבות בלב איש. אבל אני בתוכי מרגישה כאילו עצם המחשבה על הבחור במיוחד כשאני ברגעים אינטימיים עם בעלי זה כבר בגידה. אם היה קורה דבר כזה לבעלי והייתי יודעת זאת, בלי ספק שהייתי נפגעת והייתי רואה זאת כבגידה על אף שבפועל לא קרה כלום. מצד שני אם לא קרה כלום זה לא בדיוק בזכותי אלא כפי שאמרתי בפעם הקודמת, אותו עובד מתייחס אלי בחביבות אבל לא בקטע של מין או אינטימיות. לכן זה שלא קורה כלום זה בזכותו ולא בזכותי. אני רוצה להפסיק לחשוב עליו אבל לא יכולה. בכל רגע שאני מעט פנויה אני חושבת עליו. אני באמת רוצה לצאת מזה. מה עושים?
שלום לך,אנשים כמוהו מושכים יותר או פחות, יש, היו ויהיו בסביבתך כל הזמן. זה שבנקודת זמן זו נתת לרגשותייך חופש לחשוק ולהתאהב בו, מעורר את השאלה מה קרה עם בן זוגך החוקי. מה קורה ביניכם שאת מנסה לברוח במציאות או בפנטזיה מהקשר?