לפרפר
שלום לך ! בטיפול פסיכולוגי עולים הרבה דברים שהדחקנו בפינה בלב (בתוכנו) . ברגע שאת עם הפסיכולוגית , עולים אותם דברים שהדחקת . לכן זה קשה לעיתים . אני למשל תמיד חזרתי הבייתה יותר מצוברחת ממה שנכנסתי אליה . כי עלו המון דברים שלא תיארתי לעצמי שהם כואבים . נכון שזה מאוד קשה , ויש הרגשה שאין כוח יותר , אבל...ברגע שאותו כאב עלה למעלה , אפשר עכשיו לטפל בו...כי יודעים מהו הכאב, ומה הגורם לאותו כאב . תמיד יש הרגשה של להרים ידיים ,אבל אם תרימי ידיים , לא תפתרי בכך שום דבר , הכאב ימשיך להיות לו . אני הייתי מציעה לך להמשיך בטיפול למרות שקשה לך...צריך לעבוד קשה כדיי להשיג תוצאות טובות . אומנם קשה לך , אבל יש לך עזרה . את בעצמך אמרת שאת רואה שיפור במצב...תישארי בטיפול עוד כדיי להמשיך ולראות תוצאות הרבה יותר טובות . שיהיה לך בהצלחה רבה חג שמח עיניים עצובות
שלום לך, לא ממש הבנתי את המקור להרגשתך הרעה שמביאה לך מחשבות על מוות. האם התכנים שעולים בפגישות או האהבה העזה המכאיבה שאת חשה כלפי הפסיכולוגית? כפי שנמה ציינה בהודעה למטה, הרגשות אינן סלקטיביות, הן לא מאפשרות לרגש של אהבה לפעפע בלי שתחושי גם רגשות אחרים, כמו כאב. וכמו שכתבה מינימיקי, כדאי מאד שתפתחי את הנושא עם המטפלת שלך. זהו חלק חשוב מאד בטיפול.