להתערב? איך ? כמה ?
שלום לכולם, יש לי חברת ילדות נפלאה. מוכשרת ורגישה, מאוד רגישה. עם השנים העמיקו אצלה הפחדים והפנטזיות. היא אינה מצליחה ליצור קשרים משמעותיים עם גברים ובכלל - לשפר את איכות חייה על הפלנטה שלנו שכיום עקב חרדות ודכאונות היא נמוכה מאוד. היא הולכת לטיפול פסיכולוגי שנים, הטיפול אינו משפר במאומה את איכות חייה אך לטענתה עוזר לה בהשגת תובנות. אני רוצה לנער אותה, השנים חולפות והיא אינה מצליחה לצאת מהסבך. היא מסרבת לקבל טיפול תרופתי כיוון והיא רואה בכך כישלון, ואילו אני מרגישה שאם לא אנער אותה ואומר לה שלדעתי היא חייבת לשנות משהוא בדרך התמודדותה - להחליף מטפל/ להסכים לתקופת נסיון לקבל טיפול תרופתי אני חוטאת לחברותינו. כל נסיון לשוחח איתה בצורה עדינה על דברים אלו נוחלת כישלון. המצפון או הטיפשות אינם מניחים לי לעמוד מן הצד. מה לעשות/ לא לעשות?
שלום לך,מאחר ולא ציינת את גילך, נותר לי אלא להסיק שאת וחברתך בסביבות גיל השלושים. ואם כך, נראה לי שהיא ילדה גדולה. זה שאין לה משפחה או זוגיות, בעינייך נובע מקושי (ואולי כשלון) אולי בעיניה לא? אולי בטיפול היא מתעסקת בדברים אחרים החשובים לה יותר מיצירת זוגיות ומשפחה? אולי היא בכלל לא מעוניינת בייעוד שכזה? ללא ספק, את חברה טובה. וללא ספק מצבה נוגע לליבך. אולם מעבר לכך שהערת לה, או העברת לה את דעתך, לא תוכלי לעשות דבר. זכרי, אינך יכולה להסתכל על חייה דרך המשקפיים של סולם הערכים שלך. מה שעבורך נכון. לא בהכרח נכון גם לה. ומה שהיה נכון להיותכן ילדות, לא נכון בהכרח להיום.