יסורים בלב
אני בת 20 כל חיי סבלתי מתחושת כישלון. והרגשה שכל מה שאני יעשה אני יכשל בו, אני מרגישה אובססיה לאנשים מסויימים, כמו החבר שלי למשל גם עם אני ירגיש שאני לא מעוניינת להישאר איתו אז אני אשאר איתו כי כאילו אני מרגישה שנולדתי לסבול רוב חיי חשבתי על מוות ואני מרגישה כי זה רק מה שישחרר אותי אני מקווה שתוכל לענות לי מה אוכל לעשות? תודה רבה.
צפייה אחת
שלום לך,כבר אמר הפילוסוף הגרמני רואה השחורות, שופנהוור: אם מטרתו הבלעדית של העולם אינה סבל, כי אז העולם איבד את מטרתו...אולם זו הייתה דעה אחת. איני סבור שאחת דתו של העולם, סבל. אם כי יש הרבה סבל בעולם. המעניין הוא שאת לא מסוגלת לראות את הדברים הטובים שיש לך. ומצד שני את "מרגישה בבית" כשאת סובלת. את כותבת שתשארי עם החבר למרות שאינך מעוניינת להשאר איתו. כלומר קודם כל יש לך קשר וכנראה שיש אהבה. כי לא אמרת שהוא רוצה לעזוב אלא את. ולמרות זאת, את רואה את הבעייתיות בקשר ולא את עצם הקשר. הרבה פעמים, כשבילדות רע מאד, האדם שמתבגר, שואף תמיד לחזור למקום המוכר, למקום שרע לו בו. והוא עושה מאמצים לחיות בכאב כדי לחוש חי. לפעמים כדאי לעבור תהליך טיפולי, על מנת שאפשר יהיה לצאת מהמשיכה אל המקום הרע.